תשעת שופטי בג"צ, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, פרסמו הבוקר את הכרעתם בנוגע לעתירה שהוגשה על-ידי האגודה לזכויות האזרח. בעתירה התבקש בית המשפט להורות לראש הממשלה, אריאל שרון, ולגורמי הצבא, על פירוק גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה. פסק הדין ניתן גם באנגלית, מתוך מגמה, כנראה, שייקרא על-ידי בית הדין בהאג.

בפסק הדין מקבלים השופטים אהרן ברק, מישאל חשין, דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר דן גרוניס, מרים נאור, סלים ג'ובראן ואסתר חיות, בפה אחד את עיקרי העתירה וקובעים: גדר ההפרדה, בתוואי הקיים, פוגעת בכ-1000 פלשתינים באופן בלתי מוצדק ובלתי ימידתי, ועל כן יש לפרקה. בית המשפט מורה למדינה למצוא חלופות אחרות שייפגעו פחות בזכויות הפלשתינים באזור אלפי מנשה. בית המשפט פסק, כי ניתן למצוא חלופות ביטחוניות אחרות, שייגרמו לכך שרק אלפי מנשה תהיה בתוך הגדר, ואילו הפלשתינים יהיו בשטח שלהם ויוכלו לחיות את חייהם.

"מאז ההחלטה על גדר ההפרדה וביצועה, מתבצע תהליך רצוף ומתמשך של הפקת לקחים" כותב הנשיא ברק בפסק דינו ומציין כי לאחר פסק הדין בפרשת בית סוריק (30.6.2004) הוגברה הפקת הלקחים ושונו קטעים בתוואי הקיים.

"אכן, חיי התושבים בתוואי הקיים קשים הם. המובלעת יוצרת טבעת חנק סביב הכפרים. היא פוגעת קשות בכל מירקם החיים. השינוי בתוואי, אשר יוציא את הכפרים מחוץ למובלעת, יפחית במידה רבה את הפגיעה בתושבים המקומיים" כותב הנשיא ברק בפסק דינו.

עוד מציין ברק כי "מתוך התשתית העובדתית כפי שהוצגה לנו, התוואי הקיים של גדר ההפרדה מעורר תהיות. נפתח בחלק הדרום מערבי של המובלעת. לא שוכנענו כלל כי קיים טעם ביטחוני-צבאי מכריע לקבוע את תוואי הגדר במקום בו הוא עובר עתה".

על-פי פסק הדין, נדרשת עתה המדינה לשקול מחדש ובתוך זמן סביר את החלופות השונות, לרבות העברת הכביש המחבר את אלפי מנשה לישראל. הצעת בג"צ היא להעתיקו לכיוון דרום.

בג"צ מגדיל לעשות ומציע חלופה משל עצמו. על-פי בג"צ על מובלעת לכלול את אלפי מנשה בלבד וכביש מחבר לישראל, תוך העתקת הכביש הקיים המחבר בין אלפי מנשה לבין ישראל למקום אחר בדרום המובלעת.

יחד עם זאת, בהתייחסו לסוגיה העקרונית של הקמת גדר ההפרדה דוחה בג"צ מכל וכל את פסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג וקובע כי לישראל הזכות להגן על אזרחיה וסמכות להורות על בניית גדר באיזור יהודה ושומרון, זאת בדרך של תפיסת חזקה זמנית ולא בדרך של הפקעה, האסורה על-פי תקנה 46 לתקנות האג. עוד מציין ברק כי טענה בין הדין בהאג כאשר דן בשאלת חוקיותן של ההתנחלויות, אשר איננה רלוונטית לעניין סמכותה של ישראל להקים גדר הפרדה.

לעניין החלטת בית הדין בהאג כותב הנשיא ברק כי לא ניתן לקבוע במי האשם ב"מחדל החמור" אשר הוביל להחלטת בית הדין. "האם זהו תיק המסמכים שהוגש לבית הדין; האם זה מחדלה של מדינת ישראל עצמה, או שמא זה חוסר נכונותו של בית הדין להיזקק לנתונים שהוגשו לו על-ידי ישראל ולנתונים נוספים הפתוחים בפני הכל...יהא עניין זה כאשר יהיה, המציאות היא כי בית הדין הבינלאומי בהאג ביסס את פסק דינו על-פי תשתית עובדתית באשר לפגיעה בזכויות של התושבים הפלשתיניים, בלא שנזקק לתשתית עובדתית באשר לצידוק הביטחוני-צבאי שבפגיעות אלה" כותב ברק בפסק דינו.

את המילים החריפות יותר על פסק הדין בהאג כותב השופט חשין אשר טוען כי מדובר בהחלטה הנשענת על תשתית עובדתית רעועה, חוות דעת כלליות וממצאים סתמיים אשר אינם ראויים להינתן בחוות דעת משפטית או בפסק דין. עוד מציין חשין כי חוות הדעת צבועה ב"בצבע פוליטי שהכרעה משפטית ראוי לה כי תרחק ממנו ככל הניתן" כהגדרתו.

עתירת האגודה לזכויות האזרח הוגשה לפני כשנה בידי עו"ד מיכאל ספרד, בשמם של שישה תושבים המתגוררים בשניים מכפרי המובלעת: ראס א-טירה וואדי א-ראשה.

בעתירה נטען כי קטע גדר ההפרדה, שהוקם דרומית ומזרחית לקלקיליה, סוגר, הלכה למעשה, על למעלה מ-1,000 תושבים פלשתינים המתגוררים בחמישה כפרים, מנתק אותם מיתר חלקי הגדה המערבית ו"ממיט על תושבי כפרים אלה חורבן כלכלי וחברתי, תוך ניתוקם מאדמותיהם החקלאיות ומכל השירותים הדרושים לקיום של חיים תקינים, ובכללם שירותי בריאות וחינוך".

עוד נטען כי "מאבק ההישרדות שלהם מחייב אותם לבחור בין שני מסלולי פרנסה עיקריים: הסתננות בלתי חוקית לישראל או עבודה מזדמנת בשכר רעב בהתנחלות אלפי מנשה, כמשרתיהם של המתנחלים. בכך מושלם התהליך הנורא של שיעבוד הפלשתינים לאדוניהם המתנחלים, תוך יצירת מציאות פושעת של אפליה ממוסדת ושיטתית", נכתב בעתירתם.

יש לציין כי בפני בג"צ עומדות כיום קרוב ל - 40 עתירות נוספות בנושא תוואי הגדר. ההחלטה שניתנה כיום עתידה לזרז את ההכרעה גם בעתירות האחרות התלויות ועומדות.

על-פי ההערכה, בעקבות פסק הדין שניתן היום, יוגשו עשרות עתירות נוספות.