בישראל מבוצעים מדי שנה כ-200 אלף ניתוחים הכוללים הרדמה כללית, מתוכם כ-300-400 מנותחים אינם מורדמים לגמרי במהלך הניתוח. כך מסר ל-Nfc פרופ' גבריאל גורמן, יו"ר הכינוס התלת-שנתי הבינלאומי ה-20 של איגוד המרדימים בישראל.
פרופ' גורמן אמר כי "על-פי הספרות העולמית, כשני חולים מתוך 1,000 עלולים להתעורר בצורה לא רצויה בזמן ההרדמה הכללית". לדבריו, הסיבות להתעוררות בזמן ההרדמה הן לעיתים בשל תקלות טכניות, והבעיה העיקרית היא שאין סימנים ברורים של עומק ההרדמה הכללית.
במהלך הכינוס שנערך בתל אביב זה היום השני, ידון, בין היתר, איגוד המרדימים בשני דרכים שעשויות לפתור את בעיית הכישלון בהרדמה בזמן ניתוח: האיגוד ידון על המכשור החדיש שאמור לסייע בנושא זה, וכן איך יהיה ניתן לזהות את החולים שהם בסיכון גבוה לפתח את התקלה הזו, איך להכין אותם לפני ההרדמה בניתוח ואיך לטפל במקרה שהסכנה קורית.
לדברי פרופ' גורמן, פרוצדורה זו הופכת בטוחה יותר ויותר. מדינת ישראל היא אחת המדינות המועטות בהן המרדים חייב להיות רופא. עבודת המרדים כבר מזמן אינה מצטמצמת עוד לחדר הניתוח בלבד, והיא נדרשת כיום ביחידות טיפול נמרץ, מרפאות כאב, חדרי לידה, מרפאות גסטרואנטרולוגיה ועוד.
מאיגוד המרדימים נמסר כי עירנות החולה במהלך ההרדמה וניתוח הוא נושא מטריד המגיע לעיתים למודעות הציבור הרחב והעיתונות כתוצאה מדיווחים של מנותחים שהיו "ערים" או שהרגישו חלקים מסוימים מהניתוח.
על המרדימים מוטלת האחריות לאפשר הרדמה מלאה למנותח, אך בו בעת עליהם להבטיח שלא תהיה עמוקה מדי, כך שתסכן את שלום החולה. משימה זו אינה דבר של מה בכך. לאחרונה נכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות לניטור עומק ההרדמה במהלך הניתוח באמצעות אלקטרואנצפלוגרם (אי.אי.גי) והשימוש בהם נעשה רווח.
