|
צדיק בינו, פועל מאחורי הקלעים
|
|
|
|
|
בית הדין להגבלים עסקיים הורה לממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, להכריע עד 30.10.05 - מועד סיום כהונתו בתפקיד זה, בבקשת אלון דור למיזוג עם חברת סונול. בית הדין קבע כי שטרום מכיר היטב את שוק הדלק וכי הוא כבר אישר למעשה עקרונית את הבקשה, יש ברשותו את המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטה, ויש ביכולתו לסיים עד סוף החודש את הטיפול בבקשת המיזוג.
הדיון התקיים בפני השופטת מרים מזרחי, וזאת בעקבות בקשה שהגיש שטרום: להעניק לו דחייה של 30 יום (מעבר למועד הקבוע - 22 לחודש אוקטובר) לקבלת ההכרעה. שטרום ביקש קודם לכן לקבל ארכה, במעמד צד אחד, ונדחה. הדיון היום (יום ד') התקיים במעמד הצדדים. פניית שטרום לקבל ארכה, נעשתה, לא במעט, נוכח לחציה של קבוצת פז (המתחרה), שבשליטת איש העסקים צדיק בינו, המנסה לטרפד, בדרכים שונות, את רכישת סונול על-ידי אלון דור.
השופטת מזרחי קבעה, כי בנסיבות המקרה, ולמרות החגים, אין מניעה שהממונה יקבל הכרעה עד סיום כהונתו בבקשת המיזוג. כן קבע בית הדין, כי במידה ודרוש לממונה זמן נוסף לקביעת תנאים למיזוג, יוכל להשלים זאת תוך כחודשיים לאחר מכן.
במסגרת הדיון התבטא בית המשפט, כי ענף הדלק ידוע לבית המשפט ולממונה, והמיזוג עצמו כמבוקש איננו מעורר חששות כאלו אשר מצדיקים התנגדות לעריכתו - כפי שאף התבטא הממונה בדבר תמיכתו במיזוג לצורך הגברת התחרות, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בתצהירים אשר הוגשו לבית המשפט בדבר אישור מוקדם שניתן להתקשרות.
התצהירים שהוגשו כוללים ציטוט מתוך תרשומות של שיחות שנערכו עם שטרום, מהן עולה כי שטרום אישר עקרונית את המיזוג עוד קודם שנחתמה עיסקת הרכישה. שטרום אישר זאת לשלושה אישים: דוד ויסמן, עמי סגיס ודדי בורוביץ, ורק לאחר מכן נחתמו ההסכמים. החברות אלון דור וסונול יוצגו בהליך זה על-ידי עו"ד ניב זקלר. בדיון נכחו גם המנהלים הכלליים של שתי החברות: ישראל יניב (אלון דור), ויוסי אנטוורג (סונול).
במהלך הדיון נדרשה עו"ד ענת קליין, שייצגה את הממונה, להתייחס לתרשומות ולהסכמה העקרונית שניתנה על-ידי שטרום. עו"ד קליין אמרה, כי "אנחנו לא סותרים את שנאמר", אך אומרים שזה לא פורמאלי. השופטת מזרחי קיבלה את דבריה של עו"ד קליין כאישור לנאמר בתצהירים, וסמכה ידיה על כך כי למעשה הממונה אישר עקרונית את המיזוג.
במהלך הדיון טענו אלון-דור-סונול, כי הממונה נרתע מלקבל החלטה סופית בשל לחציה של חברת פז, ותרגילים שזו האחרונה עושה, לרבות אי הגשת תגובתה במועד לשאלות הממונה. השופטת קבעה, כי המועדים לאישור מיזוג או דחייה הינם קבועים בחוק (30 יום), ועל-פי החוק אין אפשרות, בנסיבות אלה, להעתר לבקשת הדחייה מצד הממונה.
באת-כוחו של הממונה, עו"ד קליין, העירה במהלך הדיון, כי אם כך הם פני הדברים, ואם השופטת תיכפה את המועדים הנ"ל, הוא, הממונה, יכול לדחות בזמן זה את בקשת המיזוג ולהשיב בשלילה. על כך העירה השופטת, כי במקרה כזה יובא הדבר לבית הדין, ובסמכות בין הדין לדון בהחלטה גופה, להתייחס לכך שהאישור העקרוני כבר ניתן, ואף להתייחס לאופן התנהלות הממונה.