בית המשפט המחוזי בחיפה גזר בשבוע שעבר ארבע שנות מאסר בפועל, על חסיין בן מחמוד חליל, עובד במפעל לשריפת סמים, אשר הורשע בסדרת עבירות של סחר, אספקה, החזקה שלא לצריכה עצמית ושימוש בסמים מסוכנים, וכן בעבירה של החזקת ונשיאת נשק ותחמושת.
חליל בן ה-22, עבד במפעל א. ע. ביואקולוגיה בע"מ, המשמש בעיקר כמשרפה להשמדת בעלי חיים מתים. המפעל טיפל גם בהשמדה ושריפה של סמים מסוכנים, שנתפסו על-ידי משטרת ישראל והובאו למפעל מעת לעת לצורך השמדתם.
על-פי המפורט בהכרעת הדין, החל מסוף שנת 2001, גנבו הנאשם ועובדים אחרים במספר מועדים כמויות שונות של סמים שהובאו להשמדה. במהלך אוקטובר 2003, בעת שהנאשם שהה במשרפה עם אחרים, הגיעו למקום שוטרים, אשר תפסו במהלך חיפוש במקום כמויות גדולות של כדורי MDMA (אקסטזי), מספר סוליות חשיש, וכן אקדח מסוג F.N. ותחמושת מתאימה.
לבית המשפט הוגש תקציר קצין המבחן, ממנו עלה, כי לנאשם, בן למשפחה מוסלמית, אין כל עבר פלילי, והוא החל להשתמש בסמים במהלך עבודתו במפעל. הנאשם עצמו ציין, כי הפסיק להשתמש בסמים אסורים ובבדיקות השתן שמסר לא נמצאו כל שרידי סם.
במהלך המשפט תואר אירוע ממאי השנה, במהלכו הותקף הנאשם בידי אלמונים בשל סכסוך עם קרובי משפחתו. על הנאשם הותז חומר דליק שהוצת, גופו נכווה קשות, וכחלק מהטיפול נאלץ גם ללבוש חליפת לחץ.
במסגרת טיעוני העונש, הדגישה התובע מטעם המדינה את החומרה הרבה במעשיו של הנאשם, ובמיוחד, את הפגיעה באמון שניתן על-ידי המשטרה למפעל ועובדיו.
מנגד, טען סניגורו של חליל, כי מרשו אינו עבריין טיפוסי, אלא אדם שעשה מעשה של טיפשות. אלמלא התרשלותם של השוטרים, ציין הסנגור, העדר פיקוח נאות על ההשמדה, וחוסר המקצועיות שגילתה המשטרה, לא היו מתרחשות העבירות על-ידי הנאשם ושאר העובדים.
שופט בית המשפט המחוזי, רון סוקול, בחר להדגיש בראשית גזר-דינו את החומרה הרבה של נגע הסמים ופגיעתו בחברה בישראל. חומרה יתרה, נקבע, יש במעשי הנאשם אשר גנב את הסמים שהובאו למפעל להשמדה.
"השמדת הסמים שנתפסו נועדה להרחיקם מהרחוב ומהמשתמשים. מעשי הנאשם וגניבת הסמים שהובאו להשמדה מחזירה את הגלגל לאחור ונועדה להשיב לרחובותינו את הסם שנתפס בעמל כה רב. משטרת ישראל נתנה אמון במפעל ובעובדיו, וגניבת הסמים על-ידי העובדים פגעה באמון זה".
בהמשך הדברים, התייחס בית המשפט למחדליה של המשטרה, וציין כי התנהגותה ראויה לבדיקה מעמיקה, אולם הם "אינם מצדיקים את מעשי הנאשם ואינם מקהים מחומרת מעשיו". כמו כן, לקח בית המשפט בחשבון את מצבו הרפואי ונסיבותיו האישיות של חליל, אשר התפתה לביצוע המעשים כאשר גילה עד כמה קל הדבר.
"הנאשם החל להשתמש בסמים רק לאחר שנפגש בהם בעבודתו במפעל. עסקת הסחר בה הורשע הנאשם היתה ניצול הזדמנות שנקרתה בדרכו ולא פרי של תכנון ותחכום".
לאחר שקילת טיעוני הצדדים, ולאור חומרתן הרבה של העבירות ונסיבותיהן, בחר השופט סוקול להטיל על הנאשם ענישה מחמירה, וגזר עליו ארבע שנות מאסר בפועל, וכן שנתיים נוספות על תנאי.
