בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את החלטתו על אישור הסכם הנושים שהגישו נאמני רשת הקלאבמרקט, זאת בעקבות אי הסכמת רשויות המס לוותר על חובה של הרשת.
השופטת ורדה אלשייך ציינה במהלך הדיון אם ומע"מ לא יוותר על החוב (14 מיליון שקל), לא תהיה ברירה אלא להוציא צו פירוק לרשת, דבר שיעלה למדינה מאות מיליוני שקלים.
עוד הוסיפה אלשייך כי אין כל הגיון בטיעון רשויות המס כי מצד אחד הן מתנגדות להסדר ומהצד השני הן אינן תומכות בהליך הפירוק.
נציגי רשות המס הודיעו כי הם מבקשים להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה בנושא בטרם יגבשו את עמדתם הסופית בעניין.
הסדר הנושים:
אתמול (22.11.059) הגישו נאמני קלאבמרקט, רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס, את הסדר הנושים של החברה לבית המשפט זאת למרות המחלוקת בין הנאמנים לבין רשויות מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
לאור חוסר ההסכמה בין הצדדים על עתיד החוב של הרשת לרשויות המס הודיעו הנאמנים כי עמדתם היא שביטוח לאומי ורשויות המס אינם נושים של החברה.
על-פי הסדרת הנושים שהוגש לבית המשפט, נושים מובטחים בשיעבוד ספציפי יקבלו 100% מהשווי הריאלי של הבטוחה (בנק לאומי - 35 מיליון שקל), בנקים נושים מובטחים בעלי שיעבוד שוטף יקבלו 81% מחוב החברה כלפיהם (310 מיליון שקלים).
נושים בדין קדימה (למעט רשויות המס והביטוח הלאומי) יקבלו 100% מהחוב בדין קדימה.
עובדים בחוזים אישיים יקבלו 100% מהסכום המגיע להם על-פי דין בחלופה של פירוק החברה, לרבות חוב בדין קדימה ולרבות סכומים שהיו משתלמים להם בפירוק על-ידי הביטוח הלאומי על-פי חוק הביטוח הלאומי.
בין הנושים בלתי מובטחים יחולק הסכום שיוותר לאחר התשלום לנושים המובטחים בשיעבוד ספציפי, לבנק לאומי לישראל בע"מ, בתוקף היותו בעל המשכון על מניות החברה, לבנקים הנושים המובטחים בשעבוד שוטף, לנושים בדין קדימה ולעובדים.
עוד מסדיר הסכם הנושים את נושא תווי הקניה לפיו בפני מחזיקי תווי הקניה עומדות שתי אפשרויות חלופיות:
(א) להותיר את תווי הקניה בידיהם ולהמשיך ולממש אותם בהתאם לתנאים להם התחייבה שופרסל.
(ב) להחזיר את תווי הקניה של החברה שטרם נוצלו ולהגיש תביעת חוב לנאמנים בגובה עלות רכישת תווי הקניה המוחזרים על ידיהם. במקרה זה יוכרו כנושים של החברה ויהיו זכאים לקבל תווי קניה או לקבל כספים במסגרת ההסדר, לפי שיעור ההחזר לנושים הרגילים.
