הישראלים מצפים שהבנקים יוציאו אותם מהבוץ <br>

כל ישראלי שני יפנה קודם כל אל הבנק לקבל הלוואה לסגירת המינוס. כך עולה מסקר שנערך לאחרונה על-ידי מכון מארקט ווטש, לבקשת חברת אוצר המתמחה ביעוץ כלכלי למשקי בית ולעובדים בארגונים. הסקר מגלה עוד כי היתר יפנו למשפחה (19.1%), למקום העבודה (11.2%) או לשירותי הרווחה של המדינה (11.9%). 1.1% מהמשיבים לסקר, יפנו דווקא לכרישי השוק האפור.

באשר לשאלה "אז מי אשם במינוס שלך?!", כמחצית מהישראלים, 46%, מוצאים שלל תירוצים: המדינה (10.3%), כרטיסי האשראי (8.9%) הבנקים (7%) או תרבות השפע (5.6%). דרך אגב, 2.3% מהנשאלים סימנו את בן/בת זוגם כאחראים למצב. מביניהם, מסתמן רוב ברור לגברים (66%), אשר שולחים אצבע מאשימה לעבר בנות הזוג. יתרת המשיבים לסקר, 50.7%, דווקא גילו בגרות והאשימו את עצמם במצב.
מרבית הישראלים (73.2%) סומכים במידה רבה מאד או רבה על בני זוגם באשר לניהול התקציב המשפחתי. זאת, לעומת 5.9% ש"לא כל כך סומכים" ו- 4.8% שלא סומכים עליהם כלל.

הישראלים אדישים לרפורמה במסגרות האשראי

הרפורמה הקרבה במסגרות האשראי מותירה את אזרחי המדינה אדישים להערכות לקראת ינואר 2006: רק 33.7% סבורים שאף אחד לא צריך להדריך אותם איך לצאת מהמינוס ושעליהם ללמוד לבד לנהל את התקציב. היתר סומכים על הבנק (41.8%), המדינה (11.9%) או מקום העבודה (3.7%), שיסבירו להם איך לצאת מהאוברדרפט ולהתחיל לחיות בפלוס.

לדברי רונית אברהם, מנכ"ל חברת אוצר, נתוני הסקר מצביעים על כך שמחצית מהציבור עדיין לא בשל לקחת אחריות על הניהול הכלכלי שלו. "כשהציבור נושא את עיניו אל הבנקים, אסור לו לשכוח את האינטרס הכלכלי שלהם. מטרת הבנקים היא לעשות רווח ממכירת מוצרים ושירותים פיננסיים, ולא לשמש לציבור יועץ כלכלי.

מנגנון ההלוואה, ככלי חלופי לאוברדרפט אינו פותר את הבעיה מהשורש שלה: ניהול לקוי של התקציב המשפחתי, אומרת אברהם ומוסיפה, "מדינת ישראל שופעת רפורמות כלכליות, אך הרפורמה החשובה ביותר, שהיא החינוך הכלכלי לאזרחיה מופקר לידיהם של בעלי עניין. זאת, במקום להפקידו בידיהם של גופים מקצועיים ואובייקטיביים", דברי אברהם.