כשנה לאחר שהצונאמי פגע בחופיה הדרומיים של תאילנד מתמודדים הכפריים המשקמים מחדש את בתיהם נגד איום מסוג חדש - כרישי נדל"ן הטוענים לבעלות על אדמותיהם.

אסון הצונאמי אירע ב-26 בדצמבר 2004, והרג מעל 5,400 בני אדם. בעקבותיו גברו הקולות אשר דיברו על ההזדמנות לבנות מחדש באזורים הנפגעים תוך שימור החי והסביבה במקום.

אולם עם חדירת כמויות אדירות של כסף למדינה, רבים חוששים כיום כי העסק הפך למלוכלך, ומשקיעים בעלי ממון אשר זיהו את הרצון של הממשלה לשקם את ענף התיירות, רואים בכך אור ירוק להשתלטות על אדמות, תוך פגיעה בכפרים והפיכתם לאתרי נופש מבוקשים.

בעבר נעזרו קנייני אדמות בתאילנד בפוליטיקאים ועורכי דין על-מנת להשתמש בבירוקרטיה לקידום האינטרסים שלהם. אולם בנייה פראית, לא מאורגנת ומושחתת, כבר החלה לפגוע בסביבה ובטבע. עצים רבים נכרתו במטרה להקים במקומם מלונות זולים, ועל החופים נבנו בצפיפות שורות של בארים, מסעדות וחנויות למזכרות.

כך היה המקרה בבאן נאי-ראי אשר הפך להיות "הכפר בשדות" וגם בפנגאן נגא - הפרובינציה אשר נפגעה הכי קשה בצונמי. הגלים העצומים סחפו עימם יותר מ-70 בתים בכפר אולם רק תושב אחד נהרג. כעת באן נאי-ראי חזרה להיות גן עדן. המקומיים החלו לבנות מחדש והוקם אפילו מסגד ובית ספר במקום. אולם כרישי הנדל"ן כבר זיהו את הפוטנציאל של המקום להפוך לאתר נופש מבוקש.

"אנחנו נלחמים במשקיעים הזרים במשך כבר שלוש שנים אולם לאחר הצונאמי הם מכים בנו חזק יותר", אמר סוטין, צעיר תאילנדי כבן 25, דייג שאיבד את ביתו בצונמי.

כשישה חודשים לאחר הצונמי, סוטין היה בין 22 הכפריים אשר קיבלו צווי פינוי לאחר שזכו לסיוע ממועדון רוטרי בארה"ב. "הם באים לכאן וטוענים שיש להם זכויות על האדמה אבל זה לא יכול להיות. אנחנו חיים פה למעלה מ-100 שנה", אמר סוטין.

לעומתו טוען סומקיארט ליטירא, בעל חברה לשימורי פירות, כי הוא ומשפחתו מחזיקים בשטר קנייה של האדמה עוד לפני הצונאמי, והקונפליקט נוצר רק לאחר שהכפריים הקימו מחדש את בתיהם על שטחו. "ראש הכפר היה חסר אחריות. הוא בנה בתים על האדמה שלי, ורק לאחר מכן ביקש רשות להשתמש באדמה, לאחר שכבר הבתים היו בנויים", אמר סומקיארט. "היה עליו לבקש רשות קודם. כעת אנחנו בתהליך למציאת פיתרון לכ-20 או יותר בתים".

אופט צ'ארונפוט, מתאם מטעם הרשת לשימור אנדמאן המסייעת לכפריים אשר נפגעו בצונמי, ציין כי 23 משקיעים כבר הציגו שטרות קנייה על 300 הדונמים המדוברים, כאשר 19 מתוכם הציגו מסמכים בלתי חוקיים.

לדבריו, ככל הנראה ישנם אלפי מקרים באי פוקט בהם הוצגו שטרות קנייה מזויפים כדי לגרש את הכפריים. כעת מתנהל מאבק נגד המשקיעים הטוענים לבעלות על אדמות בשישה כפרים באי פוקט ובפריפריות בפאנג נגא.

"אלפי מסמכים בלתי חוקיים צריכים להיות מושמדים", אומר אופט ומוסיף שהקניינים החוקיים צריכים לפנות לממשלה התאילנדית, אשר הבטיחה לסייע לכפריים אחרי הצונאמי.

סומקיארט מכחיש כי שטרות הקנייה שלו מזויפים. הוא מתכוון להמשיך קדימה בתוכניותיו לבניית בונגלוס באתר הנופש המתוכנן להיבנות בכפר.

מקרה דומה מתרחש באי הידוע קופיפי, אשר נפגע קשה בצונאמי. שם כבר החלו משקיעים לבנות על אזורים אשר אמורים להפוך לפארקים לאומיים. המחלקה לפארקים לאומיים בממשלה ניסתה לשלוט במשקיעים המגיעים לקופיפי, אולם גורמים רשמיים במחלקה ציינו כי המשקיעים פשוט מתעלמים מדרישותיהם.

"אחרי הצונאמי הוחלט שמלונות ייבנו על ההרים (רחוק מקרבת הים), אולם אנשי הסקטור הפרטי אשר בבעלותם בתי המלון סירבו לזוז", אמר מנהל מחלקת המחקר. "הם כבר החלו בבנייה מחדש. זה יחזור להיות בדיוק כפי שהיה כאן בעבר".

המוצא לדבריו הוא "להשתמש בכוח החוק באזורים המושכים אליהם תיירים".