בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה היום (11.12.05) לשחרר למעצר בית את האחים עודד ושרון פריניאן, למרות שהוגש נגדם כתב אישום בגין רצח וניסיון לרצח.
כזכור, ב-30.8.05 נתפסו האחים פריניאן בצימר סמוך לכנרת. כתב האישום הוגש נגד השניים (16.10.05) לאחר שבית המשפט הבהיר לפרקליטות כי במידה ולא יוגש כתב אישום עד לאחר יום כיפור (שחל כמה ימים אחר כך), הוא יורה על שחרור השניים.
על-פי כתב האישום, בחודש אוגוסט 1999 נסעו האחים פריניאן, יחד עם השוטר העבריין צחי בן אור, ושמעון אלמקייס, לבית החולים "שיבא" בו היה מאושפז העבריין פנחס בוחבוט, לאחר שניסיון להתנקש בחייו נכשל. בשעת לילה מאוחרת, ובהוראת האחים פריניאן, נכנסו אלמקייס ובן אור למחלקה בה שהה בוחבוט, כשהם לבושים בתחפושת של שוטרים, וירו בראשו למוות.
כתב האישום מייחס לאחים עבירה של רצח בוחבוט וניסיון לרצח השוטר העבריין בן אור, לאחר שניסה להימלט מישראל.
אלא שבית המשפט לא הסתפק בתשתית הראייתית החסרה שהציגה המשטרה בבקשות להארכת המעצר. בדיון שהתקיים ב-9.11.05 הודיע בית המשפט כי התשתית הראייתית שהציגה המשטרה בבקשה להאריך את מעצרם עד תום ההליכים, "לוקה בחסר" וקבע כי אם לא תובא תשתית מוצקה, על שחרורם.
היום, כאמור, הורה בית המשפט על שחרור השניים למעצר בית. האחים יפקידו 150,000 שקל ערבות לשחרורם.
בית המשפט קיבל את בקשת הפרקליטות לעכב את ההחלטה ב - 48 שעות על-מנת לאפשר הגשת ערעור על ההחלטה.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון טוענת הפרקליטות כי בדברי העד אלמקייס והשוטר המסווה אשר נשלח לביתו לאחר ששוחרר ממעצר, יש כדי לשמש "עוגן איתן ומוצק להרשעה".
כך למשל, מתארת הפרקליטות בערעור, כי במהלך השיחה אומר אלמקייס לשוטר המסווה: "תגיד לעודד (פריניאן נ.י) אני כל כך אוהב אותו, תגיד לשרון... גם אם לא יודע מה, אין מצב שאני יפלוט מילה לא במקום, גמגום או שפליטה, אין מצב כזה... אני לא מניאק, הנה העדויות שמה, לך תראה אותם... כל הפיות של כולם נפתחו... כולם פטפטו... ורק אני סופר דופר גבר... אני לא מניאק, תגיד להם שמה שישבו בשקט יותר טוב, מי שעשה טעויות זה כולם חוץ ממני, היחיד שלא פטפט בכל מקום".
בהמשך השיחה אומר אלמקייס:"גם אם צריך לקחת ת'תיק עלי אני יקח... אני יודע שאני סופר גבר, ת'מלחמה שלי אני יעשה, אני מניאק לא יצא, אין סיכוי בחיים כי אני לא מניאק אני נולדתי להיות גבר ואני ימות גבר".
לטענת הפרקליטות הונחה בפני בית המשפט המחוזי ראיות לכאורה להוכחת התשתית העובדתית לפיה הרצח בוצע בדרך המתוארת בכתב האישום. "אופן ביצוע הרצח, כפי שעולה מן התמלילים – רצח המנוח בבית החולים על-ידי צחי ואלמקייס, ההתחזות לשוטרים באמצעות לבישת מדים, העובדה שצחי בעט באדם שהיה עם המנוח ואז ירה במנוח - תואם את תיאור ביצועו, כפי שמובא בעדותו של מאיר לוגסי מיום 25.9.99 ששהה עם המנוח בעת שנרצח" נכתב בערעור.
עוד טוענת הפרקליטות כי מסוכנותם של האחים פריניאן הינה רבה והתנהגותם האלימה הינה חסרת מעצורים ומכאן שאין אפשרות להסתפק בחלופת מעצר.
