אצבע מאשימה: מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מפרסם הבוקר (א', 18.12.05) דוח חריף מיוחד, העוסק בהתנהלות רכישת מניות "אלישרא" על-ידי חברת "אלתא". פרסום הדוח, כך טוען המבקר, הינו בבחינת: "עניין מהותי בסדר היום הציבורי".
בביקורת נמצאו ליקויים משמעותיים בתהליך קבלת ההחלטות לביצוע הרכישה ובבקרה על התהליך. בעקבות ליקויים אלה, טוען לינדנשטראוס, "עלולים לרדת לטמיון סכומי כסף בהיקף ניכר". מבקר המדינה מדגיש את החשיבות הציבורית לפרסום הדוח בעיקר משום ש"אלתא" היא חברה-בת ממשלתית, אשר משאביה הם כספי ציבור.
מדיניות ה"אחריות האישית"
לינדנשטראוס, שלאחרונה מרבה להשמיע את קולו בתקשורת, קורא לשר האוצר ולשר הביטחון, המופקדים על התעשיה האווירית ועל אלתא, לדון בליקויים החמורים העולים מהדוח, לרבות בהיבט האחריות האישית של יו"ר דירקטוריון אלתא ושל נושאי התפקידים. בכך מיישם המבקר את מדיניותו החדשה: להחיל אחריות אישית על מנהלים שטעו ו/או שנהגו באופן שגרם נזק לחברה ממשלתית. המבקר קובע בדוח, כי "ראוי להפיק לקחים מדוח זה כדי למנוע הישנות הכשלים במקרים של עסקות דומות הנעשות בידי חברות ממשלתיות אחרות".
עיקר הליקויים - מה בדיוק קרה שם?
בנובמבר 2002 רכשה אלתא 30% ממניות אלישרא תמורת 100 מיליון דולר. "השקעה זו היא חריגה, ללא תקדים בתולדות אלתא", כותב מבקר המדינה בדוח הטרי. סכום ההשקעה, כך נראה, אף עולה על ההון העצמי של אלתא. "השקעה זו ייחודית גם בכך שהיא מנוגדת למדיניות המוצהרת של הפרטה של חברות ממשלתיות", נכתב בדוח. בעקבות עסקת הרכישה רשמה אלתא הפסדים של כ-15 מיליון דולר.
הביקורת העלתה ליקויים חמורים בתהליך בדיקת שווייה של אלישרא, בתהליך קבלת ההחלטות על מהות העיסקה וגיבושה, וכך בתהליך אישור העיסקה על-ידי דירקטוריון אלתא. "בעיסקה זו", נכתב בדוח, "אלתא לא הבטיחה את עצמה באופן הולם מפני הסיכונים האפשריים הנובעים מרכישה של 30% בלבד ממניות אלישרא".
עוד עלה, כי עסקת הרכישה יצאה אל הפועל "מבלי שהתנאים שקבעו מקבלי ההחלטות - התקיימו במלואם". כמו כן, הדוח מעלה כי עד מועד סיום הביקורת "לא התקיים בין אלתא לבין אלישרא שיתוף פעולה, כמתחייב מהחוזה שנחתם ביניהן".
הדוח קובע: "היה צורך באיסוף נתונים"
הליקויים המשמעותיים, כפי שעלו בתע"א ובאלתא, ברשות החברות ובמשרד הביטחון, מצביעים, בין השאר, על הצורך באיסוף נתונים וניתוחם, לרבות באמצעות מודלים פיננסיים מקובלים, לצורך ניתוח אומדן הסיכונים הכרוכים בביצוע ההשקעה וחישובי הכדאיות.
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כותב כי "הליקויים ממחישים את הצורך החיוני לקיים דיונים ממצים על המסקנות וההמלצות במסגרות שונות של מקבלי ההחלטות, תוך מפגש משותף ומיצוי ה"תבונה הקיבוצית" של משתתפי הדיון".
"במודל הארגוני והמשפטי של חברות בכלל ושל חברות ממשלתית בפרט, קיימות מערכות של איזונים ובלמים, לרבות אחריותם של נושאי משרה ודירקטורים, המיועדות להבטיח בקרות נאותות", כותב המבקר. מערכות אלה, ביחד עם החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה, שקבעה בקרות מיוחדות לעיסקה הנדונה, "נועדו להבטיח בדיקה חוזרת ונשנית של כדאיות עיסקה כה מהותית ומשמעותית, בטרם השתכללה".
לטענת מבקר המדינה, למרות שבכל התהליך היו מספר צמתים שבהם ניתן היה לבחון מחדש את כדאיות העיסקה - תהליך האיזונים והבלמים כשל, כמתואר בדוח הביקורת. "קיים כבר עתה חשש, כי השקעות בהיקף כספי ניכר, שחלקן הניכר מומן מכספי ציבור, עלולות לרדת לטמיון", כותב לינדנשטראוס.
