שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, פסק כי על עיתון "ידיעות אחרונות" לשלם פיצויים בסך 50,000 ש"ח לאלי לוק, בגין אי פרסום עובדת זיכויו, בהתאם לסעיף 25א לחוק איסור לשון הרע.
ב-24.11.02 נעצר לוק בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות. בין היתר נחשד, כי סיפק לפלשתינים תעודות זהות כחולות, מדים ותעודות שוטר בכדי שישמשו למטרות חבלניות. יומיים לאחר מכן פרסם ידיעות אחרונות, ידיעה בעניין המעצר והחשדות נגדו, ובחלוף עוד יומיים פרסם על דבר שחרורו של החשוד ממעצר. ב-6.12.02 פורסמה כתבה נוספת במוסף "7 ימים" שסיקרה את הפרשה.
בסופו של דבר, בחודש ספטמבר 2003, החליטה הפרקליטות על סיום החקירה כנגד לוק ועל סגירת התיק.
בתביעת לשון הרע שהגיש לוק כנגד ידיעות אחרונות נטען, כי בעקבות הפרסום נגרמו לו נזקים, והוא לא הצליח למצוא עבודה. לטענתו, דרישתו לפרסום כתבה על כך שהתיק נגדו נסגר לא זכתה לתגובה מצד העיתון, זאת בניגוד לסעיף 25 א' בחוק.
סעיף 25א קובע כי: "פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם, או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין, ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה".
סעיף ב' לסעיף קובע כי, "ההחלטה העדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן".
להגנתו טען העיתון, כי כלל לא קיבל את מכתב הדרישה, וכי אין לפרש את סעיף 25א בחוק בדווקנות, ולפיו על פרסום העידכון להיות בדיוק באותו גודל, אותה צורה, אותו מקום ואותה הבלטה של הפרסום הראשון, יש להתחשב בנסיבות ובשיקולי העריכה, בין היתר בהתייחסות לעניין הציבורי שבפרסום המעצר לעומת חוסר העניין הציבורי שבשחרור.
בפסק דינו דוחה השופט מנחם קליין את עמדת העיתון, לפיה לא התקבל מכתב הדרישה, ומוסיף שגם אם המכתב לא התקבל, הרי שניתן לראות בקבלת כתב התביעה כמכתב דרישה לעידכון.
"קל מאוד וסנסציוני יותר, לפרסם דבר מעצרו וחשדות נגד אדם. קשה יותר ופחות סנסציוני לפרסם את שחרורו ונקיון כפיו", כותב השופט קליין, ומוסיף כי הפרשנות הראויה של החובה לפי סעיף 25 א' לחוק היא הטלת חובה סטטוטורית על אמצעי תקשורת לפרסם עידכון על שחרור וזיכוי נאשם, באותה צורה "סנסציונית" ובאותה הבלטה וגודל ידיעה כפי שפורסם דבר מעצרו, חקירתו והגשת כתב אישום נגדו.
לדברי השופט קליין, יתכן שאם עורך ידע בעתיד שיהיה עליו להקצות שטח נרחב בעיתון על-מנת לטהר שמו של אדם, הוא "יחשוב פעמיים", אם להשקיע שטח כה נרחב בפרסום ידיעה שתכתים את שמו, ובכך גם תושג תכלית החקיקה, בהיבט של יעילות כלכלית, ואף ירוסן נוהג העיתונאים להסתייע ב"מקורות יודעי דבר".
בית מהשפט קובע, כי העיתון הפר את חובתו לפי סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, ופוסק פיצויים בסך 50,000 ש"ח לטובת לוק.
