בית המשפט העליון קיבל (ב', 16.01.06) את בקשת רשות הערעור שהגישה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאישר את החלטת ועדת השחרורים לשחרור מוקדם של אסיר, אשר הורשע בהיותו קטין, והמשתייך לארגון הפשיעה שבראשו עומד יצחק (איציק) בר-מוחה.
בינואר 2004 הורשע האסיר, ששמו נאסר לפירסום, בשורת עבירות חמורות, יחד עם נאשמים נוספים, ביניהם בר-מוחה עצמו. בין השאר, הורשע האסיר בקשירת קשר לפגוע ולחבול בעבריין מארגון פשיעה אחר, ולשם כך הצטייד עם שותפיו במכונית גנובה וברובה M-16 שנגנב מצה"ל, טעון בכדורים, שעליו הורכב משתיק קול מאולתר.
כיום מרצה האסיר מאסר ראשון בן 3 שנים ו-11 חודשים בגין הרשעותיו בשתי תיקים פליליים - האחד בגין קשירת קשר לחבלה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק וקבלת רכב גנוב, והשני בגין שלוש עבירות סחר בסם מסוכן, שתי עבירות של תקיפת שוטר, עבירת תקיפה ועבירת איומים.
בנוסף לעבירות נשוא המאסר, לחובת האסיר גם הרשעה קודמת בבית משפט לנוער, בגין עבירות תקיפה, העלבת עובד ציבור והחזקת סכין, וכן מספר עבירות ללא הרשעה. ביוני שעבר חלף מועד ריצוי של השלישים של המאסר בניכוי מנהלי, כשתום מועד ריצוי תקופת המאסר במלואה יחול ב- 5 לאוקטובר 2006.
במהלך אוקטובר שנה שעברה, הובא עניינו של האסיר בפני ועדת השחרורים, אשר דנה לראשונה בבקשתו לשחרור מוקדם ממאסרו, ברישיון. ב"כ הצדדים פירטו בפני הוועדה את טיעוניהם, ובסיפא של ההחלטה נקבע המשך דיון בעניין בחלוף כחודשיים, על-מנת שתקופה זו תהווה "תקופת ניסיון". כמו-כן הורתה הוועדה על קבלת הבהרות מהקרימינולוג אשר הגיש תוכנית שיקום פרטית לאסיר.
חודשיים לאחר מכן חודש הדיון בועדה, אשר החליטה בסופו של דבר לשחרר את האסיר שחרור מוקדם על תנאי. על החלטה זו הוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה עתירה לבית המשפט המחוזי, בגידרה נטען, בין-השאר, כי החלטת הוועדה שגויה וחורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ועל כן דינה להתבטל. בית המשפט בחן את הדברים, וקיבל לרשותו חומר חסוי נוסף, שלא עמד מול הוועדה בעת דיוניה הקודמים. בסופו של יום בחר בית המשפט להורות על החזרת הדיון בעניינו של האסיר לוועדת השחרורים, על-מנת שזו תבחן את החומר הנוסף ותשלים החלטתה לאורו.
בראשית השנה שבה ועדת השחרורים לדון בנושא, ולאחר ששמעה את טיעוניהם המשלימים של ב"כ הצדדים, ועיינה בחומר החסוי הנוסף אשר הונח בפניה, החליטה שוב להורות על שחרורו של האסיר על תנאי ממאסרו. גם הפעם בחר היועץ-המשפטי לממשלה להגיש עתירה כנגד ההחלטה לבית המשפט, וגם הפעם הוחלט לדחותה.
בין השאר נקבע, כי "הוועדה הנכבדה לא התעלמה מהחומר המודיעיני, היא גם סברה שהוא חמור וראוי להתייחסות. יחד עם זאת היא סברה כי את הסיכון העולה מהתנהגותו של המשיב בעבר ומאפשרות של חידוש הקשר עם חבריו ניתן יהיה לצמצם ולהפחית עד כדי כך שהמשיב כאן יחזור להיות אזרח מועיל לחברה. בנסיבות אלה היא סברה עדיף שחרורו על תנאי תוך פיקוח צמוד, תוך קיום תוכנית טיפולית, הרחקתו ממקום מגוריו הקבוע וקביעת תנאים שיצמצמו למינימום את הקשר שלו עם חבריו בעבר".
על החלטה זו הוגשה, כאמור, בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון. ב"כ המדינה התמקדו בטענה, כי כאשר מדובר בחבר מן המניין בארגון פשיעה קיימת חזקת מסוכנות ואין אסיר כמוהו ראוי לשחרור מוקדם בגדר חוק שחרור על תנאי ממאסר.
כמו-כן נטען, כי במסגרת המאבק בארגוני פשיעה אשר בא לידי ביטוי בין השאר בחקיקת חוק מאבק בארגוני פשיעה ובהחלטת הממשלה בנדון, על ועדות השחרורים ועל בתי המשפט להביא בגדר שיקוליהם את השיקול לפיו חבר מן המניין בארגון פשיעה אינו ראוי לשחרור מוקדם גם אם מוצגת על ידו, תוכנית שיקום כביכול.
בסיכום הדברים הדגישה המדינה, כי "שחרור ברשיון הינו פריבילגיה הניתנת לאסיר רק לאחר שהוכיח כי הוא ראוי לשחרור מוקדם וכי אינו מסוכן לשלום הציבור. במקרה שלפנינו מדובר במשיב שהינו מסוכן לשלום הציבור - העבירות החמורות אותן ביצע, היקפן ונסיבותיהן והמידע המודיעיני שהוצג בעניינו של המבקש, אשר בוצעו על-רקע השתייכותו לארגון פשיעה, בו הינו חבר מן המניין גם בימים אלה, מטים את הכף באופן ברור לעבר מסקנה כי שחרורו של המשיב עלול לסכן את שלום הציבור וכי המשיב אינו ראוי לשחרור מוקדם".
כמו צויינה התנהגותו השלילית של האסיר במשך מרבית מאסרו, מסוכנותו העולה מן החומר החסוי, ונתוניו המשפחתיים והסוציאליים, לרבות העובדה כי אף אחיו משתייך לארגון הפשיעה בו הוא חבר. הבקשה, טענה הפרקליטות, מעלה סוגיה נכבדה בעניין שחרורו המוקדם של אסיר המשתייך לארגון פשיעה, אשר לה השלכות כלליות ונרחבות על הציבור הרחב, ודי בטעם זה בלבד כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
הבקשה הוגשה, כאמור, בשבוע שעבר, ונידונה מול הרכב שופטי העליון בראשותו של הנשיא אהרן ברק. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, בחר בית המשפט לקבל את בקשת המדינה, ואישר לה להגיש ערעור על החלטת ועדת הערעורים.
