ליאור קצב נכשל במבחן לשכת עוה"ד ועתר לביהמ"ש

ליאור קצב, ראש עיריית קריית מלאכי ואחיו של נשיא המדינה משה קצב, עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב כנגד לשכת עורכי הדין בטענה, כי יש לפסול את שאלה מס' 62 בבחינת ההסמכה שנערכה בחודש אוקטובר 2005, או לאשר תשובה חלופית כנכונה. הסיבה לעתירה: לקצב חסרה תשובה נכונה אחת על-מנת לעבור את בחינת ההסמכה.

לאחר שסיים קצב את לימודי המשפטים ואת תקופת ההתמחות, הוא ניגש לבחינות לשכת עורכי הדין. על-מנת לקבל ציון עובר בכל אחד מחמשת הפרקים בבחינה, על הנבחן לענות נכונה על 12 מתוך 20 השאלות בכל פרק.

אלא שבפרק הבחינה הרביעי חסרה לקצב נקודה אחת על-מנת לקבל ציון "עובר", ובכך לעבור את כל הבחינה בהצלחה.

כעת מבקש קצב, באמצעות עו"ד אייל נון, לפסול את השאלה או לקבוע, כי התשובה שבחרה הלשכה כתשובה הנכונה איננה כלל נכונה, ובמקומה יש לאשר את התשובה שהוא סימן כנכונה.

בשאלה הרלוונטית נשאלו הנבחנים אם ניתן להטיל עונש שנגזר בפסק דין חלוט בשנת 79 על אדם בשנת 2005. הלשכה בחרה בתשובה (ב) לפיה "לא ניתן לבצע את העונש שהוטל עליו מאחר שחלפו יותר מ-20 שנה מאז שפסק הדין הפך חלוט", קצב טוען כי תשובה (ג) היא הנכונה לפיה "לא ניתן לבצע את העונש שהוטל עליו מאחר שחלפו יותר מ-25 שנים מאז שפסק הדין הפך לחלוט".

"מעיון בנתוני השאלה ובמסכת העובדות המתוארת בה עולה, כי חלפו 26.5 שנים שהם יותר מ-25 שנים מאז שפסק הדין הפך לחלוט, כפי שכתוב מפורש בחלופה ג'. עובדתית, חלופה ג' היא נכונה יותר ומדויקת יותר בתארה את המצב העובדתי האמיתי, הנכון, והמדויק המופיע בשאלה. חלפו יותר מ-25 שנים מאז שפסק הדין הפך לחלוט" כותב קצב בעתירתו.

עוד טוען קצב, כי אומנם הלשכה רשאית לשאול בבחינה שאלות בנושא סדר הדין הפלילי, אך "ספק רב אם דיני ההתיישנות מהווים חלק מסדר הדין הפלילי, באשר שאלת ההתישנות מהווה חלק מן הדין המהותי, או לפחות קרובה מאוד אליו".

לבסוף נטען, כי ניסוח התשובות היה "מעורפל ומטעה".

בית המשפט מתבקש לפסול את השאלה או לחילופין להכיר בתשובה שסימן קצב כתשובה הנכונה לפתרון השאלה.