נכונות הישראלים להגן על מדינתם היא הגבוהה ביותר בהשוואה למדינות מתקדמות במערב - 94% מהיהודים, 87% מהחרדים יסכימו להילחם אם תפרוץ מלחמה נוספת. כך עולה מ"סקר הפטריוטיות 2006" של המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה. עם זאת, מהנתונים עולה, כי רק 27% מהערבים יסכימו להילחם.

"סקר הפטריוטיות 2006" הוצג היום (ד', 18.1.06) לראשונה בפני נשיא המדינה, משה קצב, על-ידי פרופ' עוזי ארד, ראש המכון והפרויקט, ועל-ידי נשיא הבינתחומי הרצליה, פרופ' אוריאל רייכמן. תוצאות הסקר במלואם והמחקר האקדמאי שקדם לו יובאו לדיון במושב "פטריוטיות וחוסן לאומי", שיתקיים בכנס הרצליה הקרוב, שעורך המכון.

מהסקר עולה עוד, כי קיים "פיחות פטריוטי" בכל הקשור לשורשיות הצעירים היהודים ונכונותם להגן על המדינה. אחד מכל שבעה צעירים טוען שיסרב, כנראה, להילחם למען המדינה (14%) ושניים מכל חמישה ישקלו בחיוב עזיבת המדינה, אם תשופר משמעותית רמת חייהם בנכר (44%).

על כל ערבי ישראלי המגדיר עצמו פטריוט ישראלי "במידה רבה", ישנם שניים המגדירים עצמם פטריוטים פלשתינים (48% לעומת 24%). עם זאת, הערבים מאמינים יותר מהיהודים שישראל טובה מרוב המדינות האחרות (77% לעומת 66%) וגאים פי שלושה יותר במדיניות הרווחה (53% לעומת 17%).

נשיא המדינה, משה קצב, שיבח את יו"ר כנס הרצליה, פרופ' עוזי ארד, על העלאת נושא הפטריוטיות בסקר שנתי לדיון ציבורי. "זהו מחקר רגיש וחשוב מאוד. הפטריוטיזם לא יכול להימדד על-פי נתונים משתנים, מצבי רוח, מצב פוליטי משתנה, מצב ביטחוני או כלכלי משתנה", אמר הנשיא והתייחס לממצאי הסקר, "על-פי השקפתי, גם ערבי ובוודאי חרדי יכולים להיות פטריוטים כי בניינה ופיתוחה של המדינה בה הם חיים כאזרחים שווי זכויות, בהם מתעצבים, היא גם מעניינם".

עוד אמר הנשיא, כי "החוסן הלאומי תלוי בעוצמה הצבאית, במצב הכלכלי, החברתי, בחוסן הדמוקרטי, ביציבות השלטונית, במעמדנו הבינלאומי - אך גם במידת הפטריוטיזם". הוא הוסיף: "אני מוטרד מהממצאים לפיהם רוח הפטריוטיות ירדה בקרב הדור הצעיר בהשוואה לרוח דור המייסדים שעדיין קיימת. זהו האתגר למנהיגים ולמורי הדור - לחזק את אותה הרוח ולהנחילה לעתיד. ממצאי הסקר מחייבים להפיק לקחים ולהסיק מסקנות".

פרופ' עוזי ארד אמר בפני הנשיא, כי "לפטריוטיות ישראלית קשר הדוק לחוסנה של מדינה, ולכן בחרנו לערוך מדי שנה סקר מיוחד שימפה את הזיקה הפטריוטית. על אף שבולטת רוח ההתגייסות והשורשיות של אזרחי ישראל, מטריד 'הפיחות הפטריוטי' בקרב הצעירים היהודים. זהו אתגר שמונח לפתחם של מנהיגי ומחנכי ישראל".

פטריוטיות הוגדרה על-ידי ההוגים הקלאסיים כזיקה הנובעת מרגש אינסטינקטיבי, חסר אינטרס ולא אלים הקושר אדם למולדתו. ג'ון סטוארט מיל כתב שמדובר ברגש של "אהדה ולא עוינות, אחדות ולא פירוד... רגש של אינטרס משותף בקרב החיים תחת אותו ממשל". אלכסיס דה טוקוויל השווה את הזיקה הפטריוטית ל"כמיהה למנהגים קדומים ולהערצת מורשת עבר", והוסיף כי "אלו המטפחים אותה אוהבים את מדינתם כאילו היתה בית אביהם".

סקר הפטריוטיות של המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה, מתבסס בשיטת המחקר שלו על סקרים שנערכו על-ידי מכוני מחקר אמריקנים ובינלאומיים.

בסקר מופו ארבעה מימדים של הזיקה הפטריוטית: מימד ההקרבה, מימד השורשיות, מימד הגאווה ומימד הסמליות. כל אחד מהמימדים נבדק בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית, ובכלל זה ערביי ישראל, חרדים וצעירים.

ממצאים נוספים העולים מהסקר הם:

מאפייני הפטריוט הישראלי המצוי - הפטריוטיות בקרב אזרחי ישראל היהודים חזקה יותר בקרב הימין מאשר בשורות השמאל; אצל הדתיים והמסורתיים מאשר בקרב החילונים; אצל העשירים מאשר אצל העניים; אצל המבוגרים מאשר אצל הצעירים; ואצל חסרי השכלה אקדמית מאשר בקרב בעלי השכלה אקדמית. עשירית מבעלי ההכנסות הנמוכות בציבור היהודי אינם מוכנים להילחם בשביל המדינה.

הפטריוטים ביותר - כלל אזרחי ישראל מגלים דרגה גבוהה של פטריוטיות על-פי התבחינים המהותיים לכך: נכונות ההקרבה ומידת השורשיות. 85% הצהירו שהם נכונים להילחם עבור המדינה (94% מהיהודים ו-27% מהערבים), 87% מעדיפים להישאר נטועים על אדמתה (88% מהיהודים ו-82% מהערבים) ו-76% לא יעברו לארץ אחרת גם אם הדבר ישפר משמעותית את רמת חייהם (76% מהיהודים ו-82% מהערבים)

פחות גאים במדינתם - אזרחי ישראל פחות גאים במדינתם מאשר אזרחי מדינות אחרות: 83% מהיהודים אמרו שהם גאים בישראליותם לעומת 44% מהערבים. עיקר הגאווה, של היהודים והערבים, יוצאת על ההישגים המדעיים והטכנולוגים וכוחות הביטחון הישראלים. לעומת זאת, שיעורי הגאווה בדמוקרטיה הישראלית (38%) ובמדיניות הרווחה (22%) נמוכים.

ערבי ישראל - רק 27% מערביי ישראל מוכנים להילחם למען המדינה; 44% גאים באזרחותם; 77% מאמינים שישראל טובה מרוב המדינות האחרות. שיעור הערבים הגאים במדיניות הרווחה (53%) גבוה פי שלושה משיעור היהודים (17%). מספר אלו הרואים עצמם פטריוטים פלשתינים במידה רבה (48%) גבוה פי שניים מאלו הרואים עצמם כפטריוטים ישראלים (24%).