"הגליל לא נתפש כבעייתי כמו הנגב, הוא נתפש כמקום נפלא וככזה אינו זקוק לסיוע", כך טוען תת-אלוף (במיל.) עיבל גלעדי, במושב מיוחד בנושא "הגליל כאתגר וקדימות לאומיים" בכנס הרצליה השישי של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי.
-
סיקור מלא של כנס הרצליה גלעדי, טען בנאומו, כי ישראל הפכה לעיר מדינה שאליה נלווים שתי פריפריות דרומית וגלילית. הוא שם את הדגש על הקשיים בפיתוח הגליל וציין כי ריבוי הרשויות בגליל, מעל 100 רשויות וערים, מונעת ממנהיגי הגליל להציג חזית אחידה אותה ניתן לקדם. לדבריו, בעיה נוספת לקידום הגליל היא כי "הגליל לא נתפש כבעייתי כמו הנגב, הוא נתפש כמקום נפלא וככזה אינו זקוק לסיוע אך למעשה 53% מאוכלוסיית הגליל נמצאת בשלושת העשירונים התחתונים של המדד הסוציו-אקונומית".
אפרת דובדבני, מנכל"ית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ציינה בדבריה כי במסגרת ישיבות תקציב 2006 הונחה המשרד על-ידי ראש הממשלה להכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח הגליל במטרה להפוך את הגליל למוקד משיכה לאוכלוסיה ולעסקים. היא הוסיפה, כי בדרך זו תפעל הממשלה לצמצום פערים בין הגליל והמרכז, חיזוק חוסנו של הגליל מבחינה חברתית וכלכלית.
פרופ' עליזה שנהר, נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל, הציגה את העובדה כי הגליל סובל מתקצוב שלילי וטענה כי על הממשלה לקבל החלטה על פרויקט לאומי לפיתוח הגליל שיכלול תקציבים לביצוע התוכנית. שנהר הדגישה את החשיבות בהקמתה של אוניברסיטה בגליל וציינה כי המל"ג מעכב את יישומה של החלטת הממשלה אשר אישרה תוכנית שכזו.
ד"ר פייסל עזייזה הציג את המאפיינים והמגמות של האוכלוסיה הערבית בישראל. עזייזה הדגיש, כי המוסלמים מהווים 82% מהאוכלוסיה הערבית בישראל וכרוב המייצג של האוכלוסיה על הממשלה להתנהל מולם. מעבר לכך הוא הוסיף כי מבחינה דמוגרפית עברה האוכלוסיה הערבית מהפכה, שיעורי הילודה פחתו במחצית בעוד אחוז המשכילים עולה.
ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, תקף את משרדי השיכון והתשתיות באומרו כי "אינם משתפים פעולה בכל הקשור לפיתוח הכפרים הערביים בגליל". בוחבוט הוסיף, כי חוק הרשות לפיתוח הגליל צריך לשמש כמנוף לפיתוח הגליל, אך יש לת לגוף את התקציבים והכלים הדרושים לכך.
