בית המשפט העליון קיבל (6.2.06) באופן חלקי את ערעורה של חיותה רבינוביץ', אשר תבעה את עו"ד יוסף רוזנבוים בגין רשלנות מקצועית.
רבינוביץ' קיבלה מאביה זכויות חכירה במתנה במגרש הסמוך לעיר רמלה. בביצוע עסקת המכר בסך של 336,666 דולר הסתמכה רבינוביץ' על הערכת עו"ד רוזנבוים, לפיה היא צפויה לשלם כ- 100 אלף ש"ח מס שבח (8% מסך העסקה), אלא שבפועל היא חוייבה לשלם 576 אלף ש"ח (47% מסך העסקה).
בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי, בסך של 1.1 מיליון ש"ח, טענה רבינוביץ' כי לפער המשמעותי שבין הסכום שציפתה לשלם לבין הסכום שנדרשה לשלם בפועל, היתה השלכה השלכה על אפשרויות המימון של הדירה שרכשה לאביה, בהסתמך על הערכת עורך דינה ומכאן שזה התרשל בתפקידו.
בית המשפט דחה את תביעתה לתשלום ההפרש בין הערכת מס השבח של עורך הדין לבין תשלום המס בפועל, וקבע כי התשלום למס שבח, ששילמה, איננו נובע מתחשיבו המוטעה של עורך הדין, וכי מימוש עסקת המכר לא שינתה את מצבה לרעה. לעניין דרישתה לפיצויים בגין עוגמת נפש קבע בית המשפט, כי לא "כל פרץ רגשות מצדיק פיצוי בגין עגמת נפש".
בפסק דינה מציינת השופטת מרים נאור, כי לא נמצא שההערכה השגויה של עורך הדין גרמה לרבינוביץ' נזק ממוני, אך מציינת כי יש לפסוק פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.
"המשיב גרם למערערת בהערכתו השגויה צער רב, ולו בשל כך שחיה באשליות לגבי סכום הכסף שיהיה בידיה לאחר תשלום המסים", כותבת השופט נאור ומציינת, כי על אף הקושי שבהערכת שיעור הנזק יש לפסוק במקרה זה פיצוי בסך 50,000 ש"ח.
