מעל מחצית מהזארחים הערבים בישראל חיים כיום בעוני. הרוב המכריע של משקי הבית הערבים (62%) נמצא בשלושת עשירוני ההכנסה הנמוכים בישראל והרשויות המקומיות הערביות מדורגות ברובן המכריע בארבעת האשכולות הנמוכים. נתונים חמורים אלה נחשפים היום (יום א', 19.2.06) לתקשורת עם השקת "ספר החברה הערבית בישראל - אוכלוסיה, חברה וכלכלה".
אירוע ההשקה התקיים בצהרים במשכן נשיא המדינה, במעמד הנשיא, משה קצב, ראש מכון ון ליר, ד"ר שמשון צלניקר, עורך הספר, ד"ר עזיז חיידר, פרופ' שמעון שמיר, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ופעילי ציבור יהודים וערבים.
האישה הערבייה - משכילה ויולדת פחות ילדים
כיום חיים בישראל כ-1.1 מיליון אזרחים ערבים, המהווים 15.7% מכלל האוכלוסיה במדינה. אולם, נתוני הספר מדווחים על ירידה משמעותית ברמת הפיריון בקרב הנשים הערביות: 4.3 ילדים בממוצע לעומת 9 ילדים בשנות ה-60. רמת הפיריון של האישה הערבייה עדיין גבוהה לעומת האישה היהודיה. גבוהה במיוחג רמת הפיריון של הנשים הערביות בנגב - 8.7 ילדים בממוצע לעומת 2.6 בקרב הנשים הנוצריות.
ממצא מעניין מיוחד אשר נחשף בספר, מדווח על שיעור גבוהה של נשים ערביות רווקות בשכבת גיל 30-34, המגיע ל-17.4%, לעומת 13.2% בקרב נשים יהודיות. בקרב הגברים הערבים בשכבת אותות גיל - 16.4% הינם רווקים לעומת 9% בקרב הגברים היהודים.
שיעור הרווקות הגבוה של הנשים הערביות, קשור בין היתר לשיעורי ההשכלה של הנשים בחברה הערבית. על-פי הנתונים, מחצית מבוגרי האוניברסיטאות הערבים הן - נשים. הנשים בחברה הערבית של היום הן משכילות יותר, מועסקות ויותר עצמאיות מהדור של אימותיהן.
מרבית האוכלוסיה הערבית (56%) מרוכזת עדיין בגליל, 23% מתגוררים במשלוש, 12% - באזור הנגב ו-8.5% בישוביים מעורבים. המצוקה הקשה ביותר קיימת בקרב הציבור הבדואי בנגב, ואילו הנוצרים - הינם הקבוצה הערבית החזקה ביותר. מהספר עולה כי בשנים האחרונות, וגם לאחר ועדת אור, חל שינוי לרעה במצבה הכלכלי של החברה הערבית בישראל, כאשר ממשלת ישראל אינה מקצה משאבים ומספקת פתרונות לפתרון מצוקותיהם של האזרחים הערבים.
