מרדכי ואנונו שוב מככב בבתי המשפט. בדיון שנערך (א', 19.2.06) בפני שופט בית משפט השלום בבירה, יואל צור, העלה מרגל האטום, באמצעות פרקליטיו אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, דרישה לפסול את הראיות שהוצאו ממחשבו האישי.
חוקרי משטרת ישראל שמו ידם על תכתובות שניהל ואנונו במהלך אוקטובר 2004. מהתכתובות עולה, כי ואנונו העניק ראיון, באמצעות תוכנת מסנג'ר, לסטודנטית למשפטים בשם קלי קוטינו מאוניברסיטת קיימברידג'. מהשיחה עולה כי קוטינו עצמה הזכירה לואנונו את ההגבלות שהוטלו עליו וחששה כי הראיון שהיא מקיימת עמו יחמיר את מצבו.
לאור עובדה זו, סיכמו ואנונו וקוטינו כי האחרונה תעביר לו את שאלותיה בדואר אלקטרוני, והוא ימסור את תשובותיו באמצעות הטלפון. ואכן, במהלך אותו חודש נשלח אל ואנונו דואר אלקטרוני מהסטודנטית ובו שאלות, וואנונו מסר תשובות מפורטות בתגובה, תשובות אשר כללו פרטים רבים על עבודתו בכור בדימונה וכן מידע על ייצור פלוטוניום וחומרים רדיואקטיביים אחרים, ייצור אשר מתנהל לטענתו בכור בדימונה.
סנגוריו של ואנונו טענו בבית המשפט, כי תכתובות המסנג'ר אינן קבילות כראיות, ועל כן אין רשות לתביעה להציגן כראיות במהלך המשפט. לטענתם, ראיה זו כמוה כהאזנת סתר, ולא ניתן לה היתר. כן ציינו ספרד ופלדמן בעתירתם כי צו החיפוש שהושג אינו עומדת בדרישות פקודת סדר הדין הפלילי.
המדינה התנגדה לבקשתו של ואנונו, וטענה כי בהינתן צו בית משפט לחיפוש במחשבו של מרגל האטום, קיימת רשות וסמכות לשלוף שיחות אלקטרוניות המוצפנות בו.
השופט צור דחה את טענות המדינה, ונימק את דעתו בקיומו של הלכת אברג'יל. בהלכת אברג'יל נקבעו הכללים ביחס לחיפוש בתוך המחשבים: חדירה לחומר מחשב והפקת פלט בעקבות החדירה - מחייבת צו שיפוטי נפרד, כאשר החדירה והפקת הפלט ייעשו בנוכחות שני עדים. למותר לציין כי אחד מעדים אלה יכול שיהיה עורך דינו של בעל המחשב, כפי שאותו עורך דין יכול לשמש כעד בעת החיפוש בחצריו של בעל החפצים.
לעניין החיפוש במחשב, ממשיך השופט צור, עדיף כי אחד מן העדים יהיה מומחה למחשבים מטעם בעל המחשב, אך, כמובן שעניין זה נתון לשיקול דעתו של בעל המחשב שנתפס על-ידי המשטרה, אך המשטרה איננה רשאית למנוע מבעל המחשב לבחור במומחה למחשבים כאחד מעדיו שיהיה נוכח בעת החיפוש שנערך על-ידי המשטרה בקרביו של המחשב שלו, שנתפס על-ידי המשטרה. לאחר הוצאת הפלט והעתקת התוכנה לדיסק, יש להחזיר את המחשב לבעליו, והדיסק ישמש כראיה.
לדעת השופט צור, בבקשה למתן צו חיפוש לא מולאו כל הוראות פקודת סדר הדין הפלילי, ובנוסף קבע כי בעת שליפת הנתונים מן המחשב לא היו נוכחים שני עדים מטעמו של הנאשם כפי שנקבע בהלכת אברג'יל.
כפועל יוצא מהלכת אברג'יל, הלכה אשר תוחמת ללא ספק את המותר והאסור ואינה מותירה מרווח גדול לשיקול דעת, פסל השופט צור את תכתובות המסנג'ר ממחשבו של ואנונו וקבע כי הן לא ישמשו ראיות במשפט המתנהל נגדו.
