בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה מחמת הספק את חברת חברת דור-אלון תפעול תחנות דלק בע"מ, מעבירות של אי שמירת התקן רשמי של חוק התקנים, מהילת בנזין והכנסת דלק שאינו בנזין לרכב מנועי בניגוד להוראות צווי הפעלת רכב (מנועים ודלק) השונים, וכן העמדת ומכירת סחורה שיוחד לה סימון מסחרי כוזב.
הזיכוי בא בסמוך להרשעתה של חברת האנרגיה בתיק אחר, במסגרתו הואשמה בעבירה של
מכירת סולר לא תקני בתחנת "ארגמן" בבני-ברק.
כתב האישום הנוכחי הוגש כנגד החברה - הרשומה בישראל כבעלים, כמנהלת וכמפעילת תחנת דלק בשם א.מ.ד. חולון, וכנגד לאה כליף - אשר בתקופה הרלוונטית היתה עובדת דור-אלון, ושימשה בתפקיד מנהלת אשכול של ארבע תחנות דלק - ביניהן תחנת הדלק הנ"ל.
על-פי העובדות המפורטות בכתב האישום, בביקורת שערך משרד התשתיות בתחנת הדלק בראשית חודש ספטמבר 2000, נמצא בנזין שאמור היה להיות 95 אוקטן, אך לא תאם את התקן הישראלי. מספר האוקטן שנמצא בבדיקה היה 93.7, כשבנוסף, נקודת הרתיחה שלו עמדה על 226.1 מעלות צלזיוס, בעוד שנקודת הרתיחה המקסימאלית בדלק תקני מאותו סוג אינה אמורה לעלות על 215 מעלות.
המדינה הציגה מטעמה את עדויותיהן של מפקחת תחנות הדלק באיזור, אשר תיארה את נטילת הדגימה והעברתה כשהיא נעולה בפלומפה מיוחדת בעלת מספר זיהוי יחודי, וכן של ראש המעבדה הכימית, אשר הסבירה את אופן הבדיקה התקנית.
בשלב זה, הובא לעדות גם מי שהיה בתקופה הרלוונטית סגן מנהל מסוף פי גלילות שבהרצליה, מוטי לוי, אשר במסגרת תפקידו היה אחראי על ניפוק הדלק לחברות הדלק השונות.
במקרה הנדון, הסביר לוי, היה מדובר במיכל שמוספר כמיכל 102 בפי גלילות, וההזרמה אליו הסתיימה עוד בחודש אוגוסט. ממיכל זה ניטלו בזמנו דגימות משלוש שכבות שונות וכבר באותו יום התקבל אישור טלפוני ממעבדת הטכניון כי הבנזין תקין.
ההזרמה הבאה, נטען, של בנזין 95 ממיכל 102, היתה רק שלושה ימים לאחר נטילת הבדיקה נשוא האישום, ולדברי לוי לא הוזרם בנזין למיכל עד ליום ניפוק הבנזין בחתנת הדלק. בסיכום הדברים הוסיף, כי היו מקרים, אם כי לא רבים, בהם נתפס נהג אשר לא רוקן את השאריות מהמיכלית.
לעניין בדיקת הזיקוק, במסגרתה התקבלה נקודת רתיחה סופית של 226, הובאה עדותו עובד המבדקה הכימית, אשר הסיק מהממצאים, כי בבנזין יש פרקציה כבדה יותר מהמקובל, כשמדרג הכובד הינו בנזין, אחריו נפט, ואחריהם סולר.
עוד הוסיף העובד, כי נערכה גם בדיקה משלימה של השארית - אשר עמדה בתקן - ולפיכך לדעתו לא היה זיהום של סולר, אלא זיהום של נפט: "הנפט גורם לעלית נקודת הרתיחה, ואילו הסולר גורם לזיהום בשארית. לדעתי המקצועית, יש פה זיהום של נפט".
ההגנה מצידה, הביאה ראשית את עדויותיהם של מנהלת התחנה ושל אחד מעובדיה, אשר טענו כי בתחנה הנ"ל כלל לא נמכר נפט. בנוסף, הודגש, לא הובאה כל ראיה מטעם התביעה כי בתחנת הדלק נמכר נפט במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.
לעובדה זו היתה משמעות גדולה במיוחד לאור עדותו של הנהג שהוביל את מיכלית הדלק ממסוף פי גלילות לתחנת הדלק עצמה. לדבריו, נהג להוביל במיכליתו גם נפט, הובלה שנעשתה באותם המיכלים בהם הוביל בנזין וסולר לתחנות התדלוק. ביום הבדיקה הרלוונטית, הוסיף, נערך סבב שני של הובלה על ידו, כאשר ההובלה הראשונה היתה קודם להובלה לתחנת הדלק הנדונה.
שופט בית משפט השלום, יצחק יצחק, בחן את טענות הצדדים, והדגיש כבר בראשית הכרעת-הדין, כי התרשם מהאמצעים שננקטו בתחנה על-מנת למנוע תופעות כגון אלה המפורטות בכתב האישום. בין-השאר ציין השופט, את העדויות בדבר נעילת הפולמבות ובדיקת החיבור המתאים של צינורות המיכלית למיכלים של התחנה.
עוד נקבע, כי בשעה שלא מתבצעת פריקת מוצרי דלק אל מיכליה של התחנה, המיכלים התת-קרקעיים נעולים במנעולים והמפתחות מצויים רק בידי האחראי. נושא נהלי קבלת הדלקים, צויין, משמש אף הוא כנושא מרכזי, המודגש בכל ישיבות מנהלי התחנה.
לאור האמור לעיל, הגיע בית המשפט למסקנה, כי האוקטן של הדגימה והסטיה בנקודת הרתיחה נגרמו בשל נוכחות נפט בבנזין שנבדק ולא כתוצאה מנוכחות של סולר.
השופט יצחק אף ציין את עדותו של נהג המיכלית, אשר טען, כאמור, כי קודם שהגיע לתחנת הדלק עשה סבב ראשון של חלוקת דלק אחרת, "ועדותו יש בה כדי להוביל למסקנה כי לא מן הנמנע שיכול ונשארו שאריות של נפט מהובלה קודם באותה מיכלית". אי-לכך, נקבע, יכול והבנזין שהגיע לתחנת הדלק היה פגום בטרם הגעתו לתחנה.
בסיכום הדברים, הוסיף בית המשפט גם את הפסיקה הרלוונטית, במסגרתה נקבע כי הטוען להגנה על-פי סעיפי חוק העונשין חייב להראות כי לא רק שהיה גורם זר מתערב אלא גם להוכיח שעשה כל שביכולתו למנוע את מהילת הדלק.
"התרשמתי כי במקרה שלפני אכן היתה התערבות של גורם זר מתערב בדרך של קיום שאריות נפט במיכלית בטרם הגעתה לתחנה, וכן כי הנאשמות נקטו באמצעים למנוע את מהילת הדלק, מה גם שכאמור נפט לא היה כלל בתחנה". לאור-זאת, בחר בית המשפט לזכות את הנאשמות מהעבירות שיוחסו להן מחמת הספק.
