80% מהציבור סבורים כי יש לתקן תקנות ברורות לגבי פרסום פרטים רפואיים מהתיק הרפואי של מנהיגי ציבור המתאשפזים בבית החולים. כך עולה מסקר ארצי שנערך על-ידי ההסתדרות הרפואית, מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה והחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, לגבי הסיקור התקשורתי של אשפוז ראש הממשלה, אריאל שרון.
הסקר נערך באמצעות מכון ב. י. כהן לחקר דעת קהל והממצאים המלאים יוצגו היום (ב', 6.3.06) במסגרת יום העיון: "התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים", באוניברסיטת תל אביב.
מממצאי הסקר עולה, כי 66.8% מהציבור מעוניינים שהתקשורת תפרסם מידע על מצבם הבריאותי של מנהיגי ציבור, אם כי כ-50% אינו מעוניין בפרסום פרטים אודות עברו הרפואי של ראש הממשלה.
תפקודה של התקשורת בסיקור מצבו הבריאותי של רה"מ
78% מהציבור דיווחו על חשיפה לסיקור התקשורתי של אשפוז ראש הממשלה במידה רבה עד רבה מאוד. כשני שליש הביעו שביעות רצון מהסיקור התקשורתי בימים הראשונים לאחר האירוע המוחי, ואילו שליש גילו שביעות רצון מועטה - אם בכלל.
כמו-כן, 70% מהציבור חושבים שסיקור אשפוזו של שרון היה אמין עד אמין מאוד, זאת בשעה שרק 51% תופסים בדרך כלל את הסיקור התקשורתי כאמין.
עוד עולה מהנתונים, כי 76% סבורים שהתקשורת הצליחה לחשוף מידע רפואי חשוב וכי המידע היה מלא ומעמיק. עם זאת, אחוז גבוה מאוד (81%) חושבים שהתקשורת הקדישה זמן רב מדי לסיקור האירוע ו-71% אף סבורים כי היא עסקה יותר מדי בספקולציות.
בנוסף, כמחצית מהנסקרים מאמינים שהנפח הרב של השידורים היה תוצאה של שיקולי רייטינג.
עוד עולה, כי למרות האמון היחסי בדיווח התקשורתי בכלל, ובדיווח על מצבם של מפורסמים בפרט, הנתונים מראים, כי במצב של סתירה בין דיווחי הרופאים לדיווחי התקשורת, רוב הציבור יאמין יותר לרופאים (כ-71%).
מרבית הציבור רוחש אמון רב למדי כלפי דיווחי גורמים מבית החולים על מצבו של רה"מ: 84% תפסו דיווחים אלה כאמינים במידה רבה עד רבה מאוד וכ-60% חשבו כי גורמים אלה גם סיפרו את כל הסיפור.
מי צריך לדווח לציבור?
כ-42% סבורים כי דווקא רופאו האישי, או הצוות המטפל של ראש הממשלה, הם אלה שצריכים להיות הגורמים המדווחים העיקריים. עם זאת, 36% מביעים אמון בדיווח מטעם צוות בית החולים וסבורים, כי על נציג מוסמך מטעמו כמו דובר, או מנכ"ל המוסד לדווח לציבור.
פרשנויות רפואיות - חשוב או מיותר?
52% הצהירו כי חשוב עד חשוב מאוד לקבל בתקשורת פרשנות למצבו הרפואי של רה"מ מגורמים רפואיים מחוץ לבית החולים, 44% סבורים כי דברי פרשנות מגורמי חוץ זהה באמינותה לפרשנויות מתוך בית החולים, ואילו 17% סבורים כי הם אמינים אף יותר. לעומת זאת, 38% מאמינים שדיווחים אלה היו פחות אמינים מהדיווחים מטעם בית החולים.
הציבור חלוק לגבי מידת החשש, החרדות ואי הוודאות שעוררו פרשנויות מטעם גורמים חיצוניים לבית החולים: כ-45% סבורים שפרשנויות אלה לא הגבירו את אי הוודאות או החששות לגבי מה שקורה לראש הממשלה, 38% מאמינים שפרשנות זו דווקא הגבירה את החששות במקצת או במידה רבה.
חלק ניכר מהציבור מוצא חשיבות רבה עד רבה מאוד בדיווח התקשורת על טיב ההחלטות לגבי הטיפול הרפואי בראש הממשלה, אם כי כאמור, אין הסכמה גורפת לגבי המידה בה היתה התקשורת צריכה לחשוף עובדות לגבי עברו הרפואי של ראש הממשלה. כמחצית מהנסקרים תמכו בחשיפת פרטים.
כמו-כן, נמצא כי הנשים תומכות פחות בחשיפת הפרטים מעברו הרפואי של שרון וסוברות כי הסיקור התקשורתי חשף עובדות לא חיוניות. הנשים אף היו פחות שבעות רצון מהסיקור התקשורתי על מצבו של שרון.
