העיתון הדני Jyllands-Posten אשר היה הראשון לפרסם את הקריקטורות של הנביא מוחמד וגרם למעשה למשבר בין המוסלמים לעולם המערבי במידת מה, פרסם כבר לפני כמה וכמה שנים פרסומים אשר יכולים להתפרש כפרו-פשיסטים. כך מדווח כתב באתר zaman.com הטורקי.
העיתון, ניתן לומר, התגלה כפרו-היטלר כששיבח בעבר את הדיקטטור הצורר הגרמני, אדולף היטלר ואת הדיקטטור האיטלקי פרנקו מוסוליני בשנות השלושים. כך גם לפי כותרת של העיתון, "הגרמנים צריכים להחשב צודקים בגירושם את היהודים ב- 1938, ניתן לראות את תמיכתו בממשל היטלר בתקופה בה בזז את מקומות העבודה של היהודים, הרס את בתי הקברות ועצר עשרות אלפים מהם.
ממחקר שבוצע על-ידי כתב Zaman, העיתון הדני אשר פורסם לראשונה ב- 1871 מכונה עיתון "ימני שמרני". למרות הסלוגן "עיתון עצמאי" היומון פרסם מאמרים התומכים במוסוליני ומאוחר יותר כאמור גם בהיטלר.
Jyllands-Posten הודיע על תוצאות הבחירות באיטליה ב- 5 במרס 1933, תחת הכותרת "הניצחון של היטלר" ותמך בביטול החוקה על-ידי הצורר הנאצי. ההערה הבאה פורסמה ב- 9 במרס 1933: "אף אחד לא יבכה לשווא. המצביעים הללו אשר סבלו משימוש בלתי הולם בדמוקרטיה הפרלמנטרית ויתרו על עקרונות הדמוקרטיה ועברו לצד של היטלר. הם יילחמו נגד המערכת הפרלמנטרית ביחד עם היטלר".
Jyllands-Posten אף הגן על "הדיקטטורה לטובת אירופה": "היטלר גרם לגרמניה לעמוד על רגליה שוב. הדיקטטורה היא יתרון לאירופה. קומוניזם הודח והסוציאל-דמוקרטים הושתקו. החיסרון היחיד של הדיקטטורה היא האפשרות למלחמה".
Jyllands-Posten, בקטע שפרסם ב- 17 במאי 1933, השתמש בביטוי "דנים צריכים לקחת דוגמא מהאיטלקים ומהגרמנים. דמוקרטיה היא שיטה אשר יכולה לבוא לידי ביטוי במהלך זמנים קלים, אך אלה הן מותרות במהלך תקופות של משבר". מה שצריך הוא מכת ברזל. העם הדני ייקח דוגמא ממוסוליני ויפטור את כל הפוליטיקאים", כך נכתב בעיתון אשר גם הזמין את הדיקטטורה הפשיסטית לדנמרק.
"הדמוקרטיה פכה לממשל של מפלגות. רוב המצביעים רוצים את הדיקטטורה. הדרך היחידה היא דיקטטורה", כך ב- 4 ביוני באותה שנה, בעיתון אשר קורא כעת לחופש הביטוי כשהוא מצדיק את פרסום הקריקטורות של הנביא מוחמד.
ב- 1 במאי 1933 בירך העיתון על מאסרם של מנהיגי איגוד הלייבור והחרמת רכושם בגרמניה, כשהוא משתמש בביטוי "הבעיה נפתרה. יהודים הורחקו, איגוד הלייבור נאלץ להצטרף לנאצים, הקומוניסטים והסוציאליסטים הושמדו". העיתון מצא את הנאצים "משתמשים בשיטות שלהם" כדי "לפתור את הבעיה היהודית" בדרך אותה הגדיר כ"מקובלת".
כאמור, היה זה אותו עיתון אשר היה הראשון שפרסם את הקריקטורות של הנביא מוחמד בשם חופש הביטוי, אחריו באו גם עיתונאים אחרים והצטרפו למה שגרם לזעם מוסלמי בכל העולם.
