שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות לבהר-שרון, פסקה פיצויים בסך 300 אלף ש"ח בתביעת פיצויים אזרחית שהגישה אישה שהועסקה בזנות נגד הסרסור שלה.
במסגרת הליך פלילי שהתנהל בתיק, הורשע איגור ז'ק בעבירה של סחר בבני אדם, סרסרות, עיכוב דרכון ועוד. הוא נשפט ל- 7.5 שנות מאסר בפועל. עוד הטיל עליו בית המשפט פיצוי כספי בסך 5000 ש"ח למתלוננת.
בעקבות ההרשעה, ובאמצעות עמותת "מוקד סיוע לעובדים זרים", שעניינה סיוע לקורבנות סחר בתחומים שונים, הגישה האישה תביעה אזרחית ובה טענה לפיצויים בגין עוגמת נפש, כליאת שווא, תרמית ועוולת גזל.
במקרה זה לא העידה האישה במשפט, זאת מאחר שגורשה מהארץ מכיוון שלא היתה ברשותה אשרת שהיה.
"העובדות המצויות בכתב האישום, בהן הודה הנאשם, מהוות את הממצאים והמסקנות של בית המשפט הפלילי, אותם רואים גם כממצאי בית המשפט האזרחי" - כותבת השופטת לבהר-שרון בפסק הדין, ופוסקת כי "כל העובדות בהן הודה הנאשם ועל פיהן הורשע, הן ראיות קבילות, בעלות משקל מכריע בתביעה שבפני, ויש להתייחס אליהן כראיות שהוכחו בתיק זה".
לדברי השופטת לבהר-שרון, לאחרונה הכיר המוסד לביטוח לאומי ביחסי עובד-מעביד בין זונה לסרסורה. במסגרת תביעות שונות שהוגשו לביטוח הלאומי, הוכרו זונות כנפגעות עבודה, עקב נזקים שנגרמו להם מתאונות.
עוד מציינת השופטת, כי אומנם מדובר בפעילות בלתי חוקית, אך העבירות נעברו על-ידי סרסור בלבד ולא על-ידי האישה, שהעבודה הלא חוקית נכפתה עליה. לכן, יש לאבחן ולקבוע במקרה זה שדווקא בשל העובדה שמדובר בפעילות בלתי חוקית שנכפתה על האשה בניגוד לרצונה, כאשר ברור שהיא נוצלה וסבלה מהמצב אליו נקלעה, אין מקום לשלול ממנה את זכותה לשכר ראוי.
לבסוף קובעת השופטת כי ניתן לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק מכיוון שבמקרה זה "הסבל טבוע בעצם המעשה".
"אין כל סכום שיכול לפצות את התובעת או נשים אחרות שיוכיחו שהיו קורבנות סחר, על הביזוי וההשפלה, שחוו. בהיעדר ראיות, אין לדעת אם ובאיזה היקף, נותר להן נזק נפשי. על כן, כפי שנאמר, מדובר בהערכה בלבד. זאת ועוד, נכון במקרה כזה להעניק פיצוי עונשי גבוה, שישמש כאות אזהרה לסוחרי הנשים שמתעשרים על חשבונן של נשים תמימות וחפות מפשע, ועושים זאת למטרות רווח ובצע כסף. על כן קיימת חובה לפגוע פגיעה של ממש בכיסם, למען יפצו את הקורבן, ולמען יראו וייראו" - כותבת השופטת לבהר-שרון.
בית המשפט פוסק פיצויים בסך 300 אלף ש"ח לטובת האישה.
