עמותת צלול הגישה (15.3.06) עתירה דחופה לבג"צ ובה היא מבקשת מבית המשפט להורות על ביטול החלטת הוועדה למתן היתרי הזרמת שפכים לים להמשיך ולאפשר למפעל "מילובן" להזרים שפכיו ישירות למפרץ עכו. עוד דורשת העמותה להורות על פיזור הוועדה, להעביר את הד"ר יוסי ענבר מתפקידו כיו"ר הוועדה ולהתקין תקנות לפיהן הוועדה תחוייב לפרסם בפומבי על התכנסותה, לפתוח את דיוני הוועדה לציבור, לאפשר לציבור להופיע לפניה ולפרסם בפומבי את תוכן החלטותיה.
כזכור, זה זמן רב מנהלות עמותת צלול ועיריית עכו מאבק ציבורי ומשפטי עיקש נגד הזרמת שפכי מפעל מילובן לים. בית המשפט הורה לאחרונה למפעל להפסיק לאלתר את הזרמת השפכים אלא שב- 27.2.06 העניקה הוועדה היתר נוסף למפעל להזרים מדי יום, כ- 1,600 קו"ב שפכים אל נקודת מוצא במרכז מפרץ עכו.
בעתירה שהגישה העמותה, באמצעות עוה"ד אורן טננבוים ודנה שוורץ, ממשרד עוה"ד אורן בן-נון טננבוים ושות', נטען כי החלטת הוועדה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, חריגה מסמכות ושיקולים זרים ששקלה הוועדה.
לטענת העמותה חוסר הסבירות הקיצוני בא לידי ביטוי בכך, שזו התעלמה מהחלטות השיפוטיות השונות שקבעו במפורש כי מפעל מילובן חייב להפסיק את הזיהום. עוד נטען, כי ההחלטה מעידה על כשל חמור ביישום המדיניות של המשרד לאיכות הסביבה, אשר "ביד אחת ניהל בהצלחה מאבק משפטי עיקש לעצירת הזיהום ממפעל מילובן וביד השנייה, בניגוד להמלצת אגף ים וחופים של המשרד לאיכות הסביבה, משמשת החלטת הוועדה מסלול עוקף משפט ו'סטירת לחי' לגורמים המקצועיים במשרד לאיכות הסביבה".
בעמותה קובלים גם על העדר השקיפות בעבודת הוועדה, בין היתר, הוועדה נמנעת מלפרסם את מועדי התכנסויותיה, מונעת זכות טיעון בפניה למי שעלול להיפגע מהחלטתה ולא מקיימת את ישיבותיה בדלתיים פתוחות.
"אלמלא ייעתר בג"צ לעתירה ולא תבוטל ותתוקן פעילות הוועדה, כמוה כהשלמה וכהשרשה של רעה חולה מנהלית, אשר הדעת אינה סובלת לא את קיומה ולא את אפשרות המשך קיומה", טוענים בעמותת צלול.
עו"ד יריב אברמוביץ', מנכ"ל עמותת צלול, מסר: "לא ייתכן שוועדה, אשר תפקידה למנוע את זיהום הים ולהגן על איכות הסביבה, תבחר להעדיף שיקולים זרים על פני שיקולי סביבה והוראות החוק. לצערנו, זה זמן רב נראה כי הוועדה, בניהולו של ד"ר יוסי ענבר, אינה ממלאת תפקידה כראוי, ויש צורך דחוף לבטל את החלטתה בנושא מילובן ולדרוש כי ישונו סדרי פעולתה של הוועדה באופן שיאפשר פיקוח ושקיפות ציבורית ביחס לעבודתה.
הוועדה, ובפרט ד"ר יוסי ענבר העומד בראשה, נתנו סטירת לחי מצלצלת לגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ולמעשה גורמים להם להבין, כי אין להגן על הסביבה עקב נסיגת שיקולי הסביבה והציבור מפני אינטרסים זרים. על השר לאיכות הסביבה ועל מנכ"לית המשרד לעשות הכל על-מנת שהאכיפה על הגורמים המזהמים תימשך ולמנוע כל ניסיון ליצירת מסלול עוקף למדיניות המשרד".
