שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, יהודית צור, דחתה עתירה שהגישו קבוצת אדריכלים נגד מכרז לבחירת אדריכלים לתכנון היכל המשפט בירושלים וקבעה, כי היא הוגשה בשיהוי ניכר וללא הכללת צדדים שלישיים העלולים להיפגע כתוצאה מהגשתה.
הפרשה החלה בראשית ינואר השנה, עת פורסם מכרז לבחירת אדריכלים לתכנון היכל המשפט בירושלים. מדובר בהיכל שיכלול את כל ערכאות המשפט בירושלים, למעט בית משפט העליון, בשטח של כ-50,000 מ"ר.
לאחרונה, עתרו האדריכלים ישראל גודוביץ', אברהם טולדנו ועמותת האדריכלים המאוחדים בישראל, לביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים נגד משרד האוצר וגופים נוספים המעורבים במכרז, בדרישה לבטל את התחרות לבחירת אדריכלים לתכנון היכל המשפט בירושלים ולקיים את התחרות במתכונת של תחרות פתוחה, בשיתוף העמותה ועל-פי תקנון ועדת התחרויות של העמותה.
לחילופין, ביקשו העותרים לבטל את התחרות ולהורות למשרד האוצר לערוך אותה בדרך של תחרות פתוחה ולבחור את האדריכל שיזכה על בסיס עליונות אסתטית ופונקציונאלית של התכנון - ולא על בסיס מעמדו וחוסנו הכלכלי של האדריכל.
העותרים טענו, כי בתנאי המכרז אין כל דרישה הנוגעת למשמעותו של הבניין מבחינת העניין הציבורי והאדריכלי שבו ואין גם כל תנאי המבטיח מראש כי ההצעה שתיבחר תשקף את הפעילות השיפוטית, על ערכיה וסמליותה.
עוד טענו העותרים, כי תנאי הסף שקבעו מארגני המכרז הינם בלתי סבירים ומטרתם לצמצם עד גבול היכולת את השתתפותם של אדריכלים צעירים, כמו גם ותיקים, ולאפשר לרשימה מצומצמת בלבד של משרדים גדולים ומבוססים כלכלית להשתתף בתחרות.
לטענתם, אין כל תכלית מעשית והכרחית להגבלת "רשימת המיון" למינימום. הם מוסיפים, כי הקריטריונים שנקבעו בתחרות מדירים ממעגל המתחרים הפוטנציאליים משרדי תכנון קטנים או בינוניים. לטענתם קריטריונים אלה מבטיחים כי התכנון יעשה על-ידי משרדים שאינם מצטיינים במעוף יצירתי, אלא ביכולת לקבל את מיטב החוזים הארכיטקטוניים, יכולת שאינה מבוססת בהכרח על כשרון ארכיטקטוני יוצא דופן, אלא על מעמד כלכלי, קשרים חברתיים ועוד.
עוד טענו העותרים, כי הקריטריונים שנקבעו במכרז הם חסרי תקדים ביחס לתחרויות דומות בעבר. לטענתם, חסימת דרכם מהשתתפות בתחרות מנוגדת לדרישת ההזדמנות השווה בדיני מכרזים.
המדינה ומארגני המכרז טענו בתשובתם לביהמ"ש, כי היה על העותרים לפנות מיד לבית המשפט, סמוך למועד בו פורסם המכרז (ינואר 2006), כאשר המידע בדבר הקריטריונים היה בידיהם, והגשת העתירה רק לאחר שההצעות נפתחו ובעיצומה של בדיקתן נגועה בשיהוי ניכר. לטענת המדינה, העותרים גם שגו בכך שלא צירפו לעתירה כמשיבים את המציעים שהגישו את הצעותיהם במכרז, למרות שאלו עלולים להיפגע מהסעדים המבוקשים בעתירה.
לטענת המדינה, אין מדובר בתחרות סגורה, אלא במכרז הפתוח לכל והקריטריונים שנקבעו אינם הופכים אותו למכרז סגור. הם הדגישו בתשובתם לביהמ"ש כי בסופו של דבר ניגשו למכרז 24 משרדי אדריכלים, דבר המאפשר תחרות הוגנת.
השופטת צור קבעה בהחלטתה, כי "גם בבחינת מאזן הנוחות נראה כי, בנסיבות המקרה, הכף נוטה בבירור לכיוון המשיבים שכן הליכי המכרז נמצאים בשלבים מתקדמים, לאחר שהסתיים המועד להגשת ההצעות והמעטפות שהגישו המציעים נפתחו". היא התייחסה לעותרים וקבעה, כי הם "לא פעלו בזריזות הראויה המתבקשת כדי לעצור את גלגלי המכרז המתקדמים וחל שיהוי של ממש בהתנהלותם".
לאחר מתן משקל נאות לטענות העותרים והמשיבים, ונוכח העובדה כי צדדים ג' (משרדי אדריכלים אחרים בארץ) שהגישו הצעות במכרז לא צורפו, דחתה צור את הבקשה לביטול המכרז.
