אין פלא כי הורים מרגישים מבולבלים לגבי הדרך שבה יגנו על הילדים מפני אלרגיות ואסתמה, מאחר שגם דעותיהם של מומחים חלוקות בנושא.
האם אלרגיות עוברות בתורשה, כפי שטוענים חלק מהחוקרים? או האם הסביבה שבה גדל הילד היא שגורמת לעיטושים, שיעולים, צפצופים בנשימה וכל הסבל הנוסף הנלווה לאסתמה ולאלרגיות?
ישנם הורים התוהים האם עליהם לחשוף את ילדיהם לאלרגנים פוטנציאליים בגיל מוקדם כדי למנוע אלרגיות ואסטמה, או, שאולי מוטב להרחיק את הילד מחיות מחמד, אבקת פרחים, עשן ומזונות כמו אגוזים ודגים?
למרות שרופאים ממשיכים להתווכח על נושאים אלו, המחקר העדכני האחרון משיא עצה ברורה והגיונית לדרך שבה ניתן להמנע או להפחית אלרגיות בגיל הילדות.
ניקיון ואלרגיות
מספר רב של מחקרים תומכים ב"הנחת ההיגיינה" שהיא תאוריה על-פיה חשיפה בגיל מוקדם לבעלי חיים, צמחים ואלרגנים אחרים תמנע או תפחית אלרגיות ואסתמה. כך, שסביבה הגיינית במידה מופרזת, כמו בית נקי ללא רבב או מינימום של פעילות מחוץ לבית, עשוייה להביא ליותר אלרגיות, טוענים התומכים ברעיון.
הרעיון הוא כי מערכת החיסון של הילד מיד לאחר הלידה זקוקה לעזרה קלה כדי 'להתחיל לפעול בכיוון הנכון'. זוהי התאוריה השלטת כיום וישנה כמות עצומה של נתונים התומכים בה.
מחקר שנעשה לאחרונה גילה עלייה של פי 50 בשכיחות האלרגיות והאסתמה בקרב ילדים הגדלים באזורים עירוניים אמידים, לעומת ילדים הגדלים בכפרים באפריקה.
מחקר אחר שנעשה באירופה גילה, כי ילדים החיים בקהילות כפריות וחקלאיות, כשהם מוקפים בבעלי חיים, צמחים ואלרגנים פוטנציאלים אחרים סובלים מפחות אלרגיות מילדים החיים בדירות בעיר.
אך האם משמעות מחקרים ותאוריות אלו הם כי לגנטיקה ולהיסטוריה משפחתית של אלרגיות אין כל משמעות? לדברי המומחים ההשפעה הגנטית היא עצומה אך עדיין השפעה סביבתית גדולה יותר מהשפעת הגנטיקה, כך לפחות עולה ממחקרים אפידמיולוגיים.
עם זאת מומחים אחרים מדגישים את חשיבותה העצומה של הגנטיקה. לגנטיקה, הם מסבירים יש תפקיד אך הוא אינו פשוט ברמה הכוללנית כפי שמציגים זאת רבים. לדוגמא, אם מתבוננים בעיר ניו-יורק באזור מנהטן, היכן שילדים גדלים עם אחים רבים וחשופים לאלרגנים רבים, הציפיה היא לראות ראיות התומכות ב"הנחת ההיגיינה", אך שכיחות האסתמה דווקא עולה.
אלרגיה סביבתית אינה מוגבלת למקור אחד. אנשים בעלי נטייה לתגובה אלרגית שעוברים לסביבה חדשה, סביר להניח שיפתחו, שלוש או ארבע שנים מאוחר יותר, תגובה לאלרגנים חדשים.
לכן, כאשר ישנה היסטוריה משפחתית של אלרגיות או אסתמה, מומלץ כי הורים ישתמשו באמצעים מעשיים כדי להמנע או להפחית את האלרגיות.
יש לשים לב לאמצעי המניעה. במידה וקיימת היסטוריה משפחתית של אלרגיות לדוגמא, רצוי לא להחזיק כלב או חתול בבית.
כדאי כמובן להשתמש בהגיון בריא כששומרים על הילד מפני אלרגנים. אומנם אי אפשר לגור בבית זכוכית ואי אפשר להיות חרד ללא הפסקה, אך גירוי האלרגיה גם הוא אינו מעשה חכם.
מזון לתינוקות
מזונות כמו אגוזים, מוצרי חלב ודגים לילדים צעירים גם הם שנויים במחלוקת.
יש לזכור, מזהירים מומחים, כי לא ידוע עדיין די על אלרגיות למזון. ילדים רבים מפתחים תגובה אלרגית לחלב או ביצים עד גיל 5. בוטנים וסרטנים הם בעייתיים יותר ועלולים לגרום לאלרגיות לכל החיים.
בוטנים וחלב קשורים במידה רבה לאלרגיות בילדות, אך בישול של מזונות אלו עשוי לסלק את הפוטנציאל האלרגי שלהם. מחקר שנעשה לאחרונה גילה כי בוטנים מבושלים אינם גורמים לתגובה אלרגית הנגרמת על-ידי בוטנים קלויים - הסוג הנמצא בחמאת הבוטנים.
חוקרים רפואיים מאמינים כי אימונוגלובולין E - הנוגדן של מערכת החיסון הגורם לתגובת הגוף לאלרגנים - עשוי שלא לזהות את הפרוטאינים שבבוטנים או בחלב לאחר שמזונות אלו בושלו. ואם ניתן "להרוס" את הפרואטין הגורם לתגובת האימונוגלובולין, סביר להניח שלא יעורר תגובה אלרגית.
אמצעי מניעה
למרות כל הוויכוחים לגבי מניעת אלרגיות בילדות, ישנה הסכמה כללית שיכולה לספק להורים עצות כיצד לשמור על ילדים בריאים ובטוחים. ישנן המלצות שפורסמו על-ידי האקדמיה האמריקנית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה על הדרך בה יש להכיר מזון חדש לילד.
מזון מוצק, כולל פירות, ירקות ובשר, יש לתת לילד רק לאחר שהגיע לגיל שישה חודשים. לאחר שנה, ניתן לתת לו מוצרי חלב כמו חלב, יוגורט וגבינה. ביצים, על-פי האקדמיה, יכולות להיות בטוחות לאכילה רק לאחר שהגיע לגיל שנתיים, ואגוזים ודגים צריכים להנתן רק לאחר שהילד הגיע לגיל שלוש.
גורם לאלרגיה עליו אין מחלוקת בקרב המומחים: עישון
הגורם עליו אין מחלוקת הוא חשיפה לעישון פסיבי, הן ברחם (כשהאם מעשנת) והן לאחר הלידה. עשן הטבק הוא חומר מזהם הגורם לאסתמה ובעל השפעות בריאותיות רבות.
מלבד המנעות מעישון ליד הילד ממליצים מומחים להשאיר את חיות המחמד מחוץ לבית, לתקן דליפות של מים כדי למנוע הווצרות עובש וכן לשמור על הבית נקי ממקקים ומכרסמים.
