לחם עבודה

פרק מתוך הספר

צבי בר ניב ז"ל היה משפטן ישראלי, אשר כיהן בין היתר כפרקליט המדינה וכנשיא הראשון של בית הדין הארצי לעבודה. בעשרה בנובמבר 1948 פרסם בר ניב מאמר בעיתון 'דבר' שכותרתו הינה: "מגמות דיני עבודה בישראל". במסגרת המאמר פרס בר ניב את התזה כי "דיני העבודה, יותר מכל מסכת אחרת של דינים, משקפים בכל מדינה את התנאים הכלכליים והחברתיים, את תנאי התוצרת ויחסי התוצרת באותה מדינה".

נוסף לכך, בר ניב דרש את התאמת דיני העבודה למציאות הארצישראלית, תוך שהוא מקונן על כך כי דיני העבודה אינם מבטאים את המציאות הכלכלית והחברתית שבה אנו חיים. דיני נזיקין, פרשנות חוזים, המשפט הפלילי והמשפט החוקתי הם נושאים משפטיים חשובים, שלא פעם דוחקים את תחום דיני העבודה לקרן זווית. תחום זה נתפס אצל רוב הציבור כתחום המתמקד בניתוח תלושי שכר, חישובים מתמטיים של פיצויים וגמר חשבון בין עובד למעביד, הא ותו לא.

אך המעיין בדיני העבודה ובפסקי הדין מקבל הזדמנות להיחשף למבנה הגנטי הייחודי של העם היושב בציון. עולם משפטי מיוחד בעל אלמנטים מורכבים היוצרים איזון עדין בין מארג שלם של זכויות. אין תחום משפטי שנדרש להתכתב עם תמורות הזמן והטכנולוגיה, כמו תחום דיני העבודה. בתוך כך, תחת עלטה ולא מעט אבק, שוכן במסדרונות הספריות האקדמיות תחום המשפט העברי.

תחום זה נתפס לא פעם בשיח הציבורי כדתי בלבד, בעל שפה מאתגרת וחוסר רלוונטיות לחיים המודרניים. העם העברי אשר חידש את השפה העברית, החיה את התרבות העברית ושימר את השמות העבריים, השאיר את המשפט העברי לעמים אחרים. השופט אנגלרד ז"ל ציין כי החייאת תחום המשפט העברי זהה בחשיבותה להחייאת השפה העברית, כדי ליצור את היצירה של דור התחייה הלאומית. מטרת הספר היא להעניק זרקור עכשווי לתחום דיני העבודה ולבצע איחוד בין שני תחומי משפט, העברי והישראלי.

החיבור בין תחומים אלו אינו השוואתי בלבד ועוסק ברקימה של עבר והווה. איחוי זה עוסק בתפירת העתיד ובשאיבת עקרונות מנחים אשר יכולים להיות המפתח לעולם משתנה, הדורש התאמה משפטית עדכנית. המשפט העברי שייך לציבור הישראלי ושיטתו ייחודית בעולם כולו. באוניברסיטאות רבות בעולם לומדים עקרונות אלו, מנתחים טקסטים משפטיים ומתפלפלים בשיטות מלומדי המשפט העברי השונות.

אל לעם העברי לשכוח כי ייחודיותה של שיטה זו נמצאת בתבניות החשיבה, בחוקים, בהכרעות, בנוסחאות לחלוקה, בפשרות ובמרקם החברתי שלה, המותאמים לנפש הישראלית. על כן, פרשנות המשפט העברי לעולם דיני העבודה מדגימה במעט את האיכות, הרעיונות, המחשבות והטעמים שיש בעולם זה. הדרך לחיבור בין המשפט הישראלי למשפט העברי מתחילה קודם כל בעריכת היכרות של המשפט העברי וחשיפה לכלל האזרחים באמצעות הנופך הקסום שבו. ההכרה בצדדים השונים והמגוונים של המשפט העברי, אל מול אלה של המשפט הישראלי כמקבילים ומשלימים, מאפשרים תרומה ייחודית למערכת החשיבה שלנו והרחבת אופקים לממשק הסובב את כולנו - זהו תחום דיני העבודה.

ספר זה חולק לשערים אך אין הכרח להיכנס דווקא בשער הראשון. כל אחד ואחת מוזמנים לבחור את השער המתאים ֵ להם, כדי להצטרף עימי למסע משפטי ואנתרופולוגי בשבילי העבריות והישראליות, אל עבר עולם דיני העבודה, אשר אומנם השתנו במהלך ההיסטוריה אך יחסי עובד-מעביד והסיטואציות היומיומיות בעבודה ומחוצה לה, נותרו כשהיו.