|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המציאותרפיה הביאה לכך שהחזקתי מעמד במקום עבודה אחד 12 שנים תמימות, ובשש השנים האחרונות לעבודתי לא החסרתי אפילו יום עבודה אחד
|
במהלך השירות הצבאי הסדיר חליתי במחלת הנפש מאניה דפרסיה אשר בעקבותיה פיתחתי את שיטת המציאותרפיה. המציאותרפיה היא בעצם בחירת מציאות שבכוחה להרחיק אותי מהקוטב החולני, והיא אפשרה לי במהלך השנים התקדמות רציפה ללא נסיגות. עוד בימי קדם עשו כנראה שימוש בשיטות דומות, כאשר תרופות פסיכיאטריות לא היו בנמצא. מצאתי כי שיטה זו מועילה למתמודדי-נפש ולא פחות מכך "לבריאים".
בשנים שבהן פיתחתי את התיאוריה ציפיתי, לראשונה בחיי, לבואו של התקף ביפולרי (של מאניה דפרסיה הנקראת גם הפרעה דו-קוטבית), ולא על-מנת לכרוע ברך בפניו, אלא כדי "לקרעו לגזרים". בדיעבד התברר שלא הייתה זו שחצנות סתם. באמת ובתמים התכוננתי לבואו וניסיתי לתכנן בקור רוח את דרכי המאבק, עד כמה שניתן לתכנן מראש מאבק עם מפלצת כה אדירת כוח ובלתי נראית לחלוטין. ואכן התכוננתי, והיום אני יודע שלאותה היערכות היה ערך מוסף. כי אפילו לפני שנקפתי אצבע, היא כבר נסכה בי רוח של תקווה.
ומול ההתקף הדיכאוני שפרץ רוח התקווה הייתה אנטי-תזה שנשבה בגבי והיוותה גורם מחזק. כי אומנם בזמן ההתקף הייתי שרוי ברמה מסוימת של דיכאון מרפה ידיים וצופה במציאות מבעד למשקפיים כהים, אבל בו בזמן גם פיעמה בי אותה תקווה קורצת שהבטיחה כי אצליח לחלץ את עצמי מהמצב הדיכאוני באמצעות המציאותרפיה שבניתי לי תיאורטית במהלך ארבע השנים שקדמו להתקף. עצם הרוח האופטימית הזו הייתה מנוגדת בהחלט לרוח שנשבה מההתקף הדיכאוני.
תחילתו של התקף זה התרחשה בהתגנבות ערמומית של סימפטומים שבמהירות הלכו והחריפו; לפתע מצאתי את עצמי סובל מחשיבה דיכאונית ומייסרת, נדודי שינה, יקיצה מוקדמת, חוסר תיאבון, דכדוך ונטייה לבכי, אי-שקט רב, הפרעות בריכוז, דפיקות לב והזעה מוגברת, מחושים בבטן, חרדות בעוצמה גבוהה ומחשבות שווא של יחס. כל יציאה לרחוב הייתה גהינום. על-פי התיאוריה הפשוטה שפיתחתי, פעילות היא האמצעי הראשי הנוגד דיכאון. כלומר: היצמדות עקשנית לסדר יום מתאים.
כל זמן ההתקף הרגשתי שאני שוכן בגהינום; בצאתי לעבודה חרדתי באופן חריף מאוד. במחיצת אנשים זיעה קרה הייתה מתחילה לשטוף אותי. ירדתי במשקלי וכל יום הייתי בוכה ומבקש את המוות. בבוקר רציתי שיגיע הלילה, ובלילה - שיימשך לעד. לא שגיתי באשליות, ידעתי בבירור כי לא ניתן לבלום באחת רכבת שטסה במהירות. ידעתי כי קרב הבלימה יארך זמן ויהיה מלווה בסבל רב, אבל באמצעות היצמדות עיקשת ונחרצת לסדר יום קבוע ניצחתי את ההתקף וזכיתי בצ'אנס ענק לצבור כוחות אם אמשיך להילחם.
ידעתי היטב כי כל משבר שלא אשלוט בו, לא רק יפגע בשגרת חיי אלא גם יסיג אותי לאחור, יוריד אותי למדרגה התחתונה, יכריח אותי להתחיל לבנות את כל חיי מחדש. וזו עבודת פרך.
המציאותרפיה, למשל, הביאה לכך שהחזקתי מעמד במקום עבודה אחד 12 שנים תמימות, ובשש השנים האחרונות לעבודתי לא החסרתי אפילו יום עבודה אחד.
|
|
- זיהוי מוקדם של ההתקף: במציאותרפיה הזיהוי המוקדם הוא תנאי הכרחי. כפי שתמיד אמרתי: צריך להרוג את הנחשים כשהם עוד קטנים;
- שינוי תרופתי מתואם: סביר שיש לשנות מינונים ו/או תרופות בזמני התקף. אני ביקשתי מהרופא שינוי תרופתי שיתמוך במאבקי, אך לא כזה שיהפוך אותי ל"זומבי" שאינו מסוגל להיאבק;
- פעילות מול כיוון החולי: המשבר אוחז בי ומתחיל תהליך אובדן אחיזה במציאות, ולכן בהתאמה: היאחזות במציאות תוביל להינתקות מאחיזת המשבר.
- הדיכאון גובר מוביל לצמצום פעילות, ולכן בהתאמה: הגברת הפעילות מובילה לצמצום הדיכאון;
- היפומאניה (שלב מקדים למאניה) מתגברת מובילה לפעילות יתרה, ולכן בהתאמה: מיתון פעילות יתרה יוביל להרחקת ההיפומאניה.
אחרי שבלמתי את ההתקף הדיכאוני הראשון, כבר ידעתי שיש סיכוי טוב שאוכל לבלום גם את ההתקף הדיכאוני הבא. כך נוצרה התחלה של תחושת ביטחון מוגבר ביחס למחלת הנפש. הרגשתי והבנתי שהתקפי הדיכאון אינם דומים למפלצת בלתי נשלטת, אלא מדובר בישות שבאמצעים מתאימים אפשר לרכוב על גבה, לרסנה, ואף לבלמה. וכך, בלמתי ביתר קלות התקף דיכאוני נוסף שארך רק כ-10 ימים הודות לקיפוד ראשו. בהמשך הגיח התקף מאני, וביצעתי הפחתה מרבית של נפח פעילויותיי עד לבלימתו. בלימת ההתקפים הביאה לי רווחים עצומים. יותר מכל, המציאותרפיה נטלה מחיי את החרדה האיומה מפני ההתקפים המזוויעים ובייחוד הכחידה את הזעזועים שכה פגעו בשיקום שלי לאורך השנים. היא אפשרה לי לחיות את חיי ללא חשש מפני התקפים שיפילו אותי מדי פעם לקרשים ובכך יטרפדו את המהלך השיקומי הרציף שוב ושוב. לא עוד להתחיל אחרי כל התקף לחפש עבודה, לשקם קשרים חברתיים, לסגל מחדש אורחות חיים. אני מודע לאפשרות שהשיטה לא תעבוד לפתע וההתקף ישתלט עלי עד שאהפוך לחסר אונים, אך אני מאמין בדברי הפילוסוף ניטשה המצוטט על-ידי ויקטור פרנקל: "מי שיש לו בשביל מה, יוכל לסבול כל איך".
|
|
|
המאמר המלא מפורסם בספרו החדש של צביאל רופא "על המסלול - ממחלה להחלמה", בהוצאת אוריון
|
|
| תאריך:
|
06/03/2014
|
|
|
עודכן:
|
09/03/2014
|
|
צביאל רופא
|
|
|
יזהר סמילנסקי אינו רק אחד מחשובי הסופרים בישראל, הוא גם אחת מן הדמויות האיקוניות שלה: צבר, מפקד ב"הגנה", קצין במלחמת השחרור, ח"כ, מורה ומרצה, סופר עטור פרסים שכתביו ודעותיו גרמו אי-נחת בימין וגם בשמאל - מי היה האיש הזה?
|
|
|
|
|
דני פגש ברותי, בתו של השופט ירוחם רבינוביץ, הגמלונית במקצת, בעלת כפות הרגליים הענקיות, בדומה לאימא שלה, מה שזיכה אותה בהיתר מיוחד שלא לנעול נעליים צבאיות, בבסיס שבו היא שירתה. הוא הגיע לשם כדי להרצות בפני חניכי קורס-תובלה במסגרת שירות-המילואים שלו. כאילו לגמרי במקרה, רותי, בעלת הגוף המוצק, אף זה כמו שהיה לאימא שלה, בגילה של רותי, ניגשה אליו ופתחה בשיחת-אקראי קלילה.
|
|
|
|
|
הספר החדש של חניתה רוזן - הסודות של איבתיסאם, ראה אור בהוצאת חלונות, בשנת 2014. זהו ספרהּ השלישי של המחברת שכתבה עד-כה שלושה רומנים. לפני שחניתה רוזן התמסרה לכתיבה, היא שימשה כמנהלת שיווק של שתי חברות יזמות לנדל"ן. כשיוצא לאור ספר חדש, אנו בוחנים מי פרסם והיכן התפרסם הספר. אנו מתייחסים לסופרים חדשים בראי המיתוג, מעריכים את מה שמוכר ופחות מתייחסים למי שאינו מוכר. והרי אנו מתוודעים אט אט לסופרת חרוצה.
|
|
|
|
|
אנדרו כהן, פרופ' ומומחה עולמי לתרבות השוואתית, גבר נאה, אלגנטי ומרשים הוא התגלמותה של ההוויה הניו-יורקית העכשווית, המצליחה והמרוצה-מעצמה: הוא מתגורר בדירת פאר המשקיפה על נהר ההדסון, מפרסם מאמרים מבריקים במיטב כתבי העת ומנהל בקלילות מערכות יחסים סבוכות עם הנשים בחייו. אלא שלפתע פורצים לתודעתו חזיונות מיסטיים: חלומות והזיות חסרי פשר על המשכן ועבודת הכוהנים בבית המקדש בירושלים. קרעים אלה של זכרון קדום חושפים בקעים במסכת חייו המושלמת לכאורה, ובהיעדר כלים פרשניים ורגשיים להתמודד עימם, חווה הפרופ' הנינוח והמתוחכם קריסה שממדיה פסיכולוגיים ותיאולוגיים כאחד.
|
|
|
|
|
"ההתנגדות היהודית לציונות" ראה אור ב-12 שפות, הופץ בעשרות מדינות, ביניהן אירן ומדינות ערביות נוספות. הספר מעורר עניין ופולמוס ברחבי העולם, וזוכה לתגובות רבות ולשבחים בארץ ובחו"ל.
|
|
|
|
|
