אלי עזרא קרא את תיקו של מרציאנו פעם אחר פעם, כדי לעמוד על כל הדקויות המרכיבות את אישיותו.
שום פרט מחייו של מרציאנו לא נעלם ממנו. גם שמה של יעלה הופיע בתיק אם כי המפכ"ל לא ייחס לו הרבה חשיבות באותו השלב. בינו לבינו הוא תהה כיצד בחורה כמוה, מי שכבר השתלבה במערך ממשלתי חשוב, כמו שירות המבחן למבוגרים, ונוטשת אותו לטובת חיים לצידו של עבריין.
המפכ"ל ידע שאביו של מרציאנו מת בכלאו, ושהוא טען כל השנים שטמנו לו פח שלתוכו הוא נפל על לא עוול בכפו. הבקשה למשפט חוזר שהגיש אביו של מרציאנו, עקב עיוות הדין שנגרם לו, לא נענתה, ודחייה זאת של הבקשה, חרף הראיות החדשות שהתגלו בפרשה שבגינה הוא נשפט למאסר עולם, חרטה חריצים עמוקים בנפשו של בנו.
מרכיב זה באישיותו של מרציאנו נלקח, כמובן, בחשבון. המפכ"ל בנה, למעשה, את תוכניתו מסביב למרכיב זה, משום שהוא העריך שמרציאנו ינסה לנקוט בכל אמצעי אפשרי, ברוטאלי ככל שיידרש, כדי שלא ליפול באותו האופן שבו נפל אביו.
המפכ"ל ראה כיצד מרציאנו הכין את עצמו לאפשרות שהוא עלול ליפול במלכודת-שווא - וזה ללא ספק האיץ אצלו את הצורך לבחון כיצד כל אחד מן המעורבים יפעל.
מה שהמפכ"ל לא הבין הוא מה גרם להרצל מרציאנו לחשוב שהוא צריך להכין לעצמו תוכנית ליום סגריר, כמו שנהוג לומר, שבמסגרתה הוא גם בנה מלכודת לרותי, בתו של השופט ירוחם רבינוביץ, וגם הכין מהמורה שלתוכה הוא יכול להפיל את עורך-הדין שלו.
בעניין זה יכול היה המפכ"ל רק להעריך, שמרציאנו פעל בערוץ הזה ללא כוונה מוגדרת מראש.
כלומר, שהוא סתם ביקש לעצמו עוד נתיב של השפעה במערכות-השלטון; ממש כשם שפעלו טייקוני-כספים, אן עורכי-דין מסוימים בעת שהם שיחדו, בדרכים שונות, לא בהכרח בכספים, פקידים בכירים ברשות-המיסים כדי להכין לעצמם תשתית למקרה הצורך.
אולם הערכה זאת, ככל שהיא נגעה לרותי רבינוביץ, לא יכולה הייתה להסביר את מסע-המעקבים אחר סנגורו. ההערכה הכללית הייתה שהכול קרה לגמרי במקרה. כלומר, שלא הייתה כל כוונה מראש לעקוב אחר דני בן-אור, ושהכול התפתח בעקבות מידע אקראי על דירה כלשהי בגבעתיים שמתנהלת באורח מעורר סקרנות. לאחר מכן, משפתח מרציאנו במסע המעקבים, התברר לו, שלמקום מגיעות גם דמויות אחרות שאף בהן הוא החל לגלות עניין רב.
המפכ"ל ביקש להתייעץ בעניין זה עם מעריך-התנהגויות בכיר מאוד שעמד בראש מחלקה מיוחדת שהוקמה במטה הארצי במיוחד למטרות כאלה, אולם תשובות ברורות הוא לא קיבל.
- " ברור שלעברו של מרציאנו יש קשר הדוק לכל מה שהוא עושה
כעת", ניסה המעריך את כוחו בהסברת מעשיו של מרציאנו, " הוא יעשה את הכול כדי להימנע מסיטואציה שאליה נקלע אביו...זה ברור"
- "זה ברור...אבל זה, כנראה, לא כל הסיפור...", הגיב המפכ"ל בחוסר נחת בולט, "...אולי צריך לחפש את התשובה במקום אחר...
אולי, אצל אשתו....?
המפכ"ל לא למד הרבה מן השיחה הזאת, אולם הוא סימן לעצמו לבדוק את משמעות הצטרפותה של אשתו של מרציאנו לפאזל הכללי.
יהיה אשר יהיה, למפכ"ל לא היה ספק שתוכניתו תעלה יפה. מרציאנו יעשה, ללא ספק, את מה שהוא חשש, או קיווה, שהוא יעשה. אם גם דני ייפול במלכודת, את זאת לא יכול היה לדעת המפכ"ל באותו השלב. הוא גם לא יכול היה להעריך מראש כיצד יגיב השופט ירוחם רבינוביץ.
כל שהוא יכול היה להניח, כמעט בוודאות מוחלטת, הוא שמרציאנו הממולכד לא ישקוט על שמריו.
המפכ"ל לא יכול היה, באותה העת, לשקלל גם את יעלה במכלול הערכותיו. הוא לא ידע מספיק עליה. למעשה, עד לסיום הפרשה הוא לא למד על חיוניותה בחייו של בעלה. הוא גם לא ידע דבר על מעלליה בלילה הקריטי.
יעלה לא הייתה במעקב - ותמונתה לא הייתה בידי העוקבים מן היחידה הסמויה.
