הנשיא אובמה ומזכ"ל האו"ם מודאגים

הם לא מודאגים מהכיבוש הרוסי של חצי האי קרים. הם לא מודאגים מהרקטות ומפצצות האטום של קוריאה הצפונית. הם לא מודאגים מהרג הכורדים על-ידי הטורקים ומהפלישה לסוריה. הם לא מודאגים מחצי מיליון הרוגים סורים על-ידי משטרו של אסד. הם לא מודאגים מעשרות הרוגים במסגד בפקיסטן על-ידי הטליבאן. הם לא מודאגים מ-29 פצועים בניו-יורק. הם לא מודאגים מרצח 90 צרפתים על-ידי המשאית של המוסלמי בטיילת בעיר ניס. הם לא מודאגים מרצח 130 צופים בתיאטרון בטקלאן בפריס. הם לא מודאגים מהטרור המוסלמי בלוב, בסומליה, בסודן. הם לא מודאגים מחמישה מיליון פליטים סורים שברחו מארצם. הם לא מודאגים מפיגועי הטרור ברחבי ארה"ב. הם שכחו כבר את פיגוע הטרור המוסלמי שרצח 3,000 אמריקנים במגדלי התאומים בניו-יורק. הם לא מודאגים מהפיגועים של הטרור המוסלמי בבריסל, בנורמנדי, בגרמניה הם לא מודאגים מהרג 17 חיילים הודים בקשמיר. הם לא מודאגים מזוועות הרצח והברבריות של הג'יהאד המוסלמי נגד הווזירים. הם לא מודאגים ממאות ההרוגים במסגדים ובשווקים בעירק. הם לא מודאגים ממיליוני הפליטים הבורחים לאירופה מהטרור המוסלמי.

הנשיא אובמה ימשיך להטיף לפתור הבעיות שחולל הטרור האיסלאמי הגלובלי, בעזרת הדיפלומטיה, הדיאלוג והחוק הבינלאומי. הוא החל את דרכו כעובד סוציאלי ומסיים את כהונתו ככישלון טוטאלי. גם הנשיא וגם מזכ"ל האו"ם פורשים ובכך חותמים פרק של אכזבה, בושה וכישלון לארגן האומות המאוחדות.