העוני והקוטביות החברתית-כלכלית בישראל הם תולדה של שכר מינימום עבדותי ומשפיל מחד-גיסא ויוקר המחיה של מוצרים ושירותים מאידך-גיסא. לכן, כדי להילחם ולהקטין מצב מביש זה מוצע לחסל את המושג שכר-מינימום ולהחליפו בשכר-קיומי.
גובה השכר-הקיומי יהיה פי 3 משכר הדירה הממוצע הארצי החודשי של דירת 3 חדרים. לדוגמה: אם שכר הדירה הממוצע הארצי החודשי הוא 3,000 שקל, אז השכר-הקיומי החודשי יהיה 9,000 שקל. אם נוסחה זו תשולב עם חינוך חינם ללא כול תשלומי רשות למיניהם מגן הילדים עד גמר האוניברסיטה, היא עשויה להקטין את העוני ועל-ידי כך להקטין את הקוטביות החברתית-כלכלית.
הכפלת שכר עובדים הזוטרים עשויה לייקר את עלויות הייצור והשיווק של המוצרים והשירותים למיניהם שתגדיל את יוקר המחיה, ולכן כדי למנוע התייקרות זו יש לחתוך את שכר העובדים הבכירים שיעמוד על-פי 2 משכר העובדים הזוטרים, לבטל את הרכבים הצמודים (שיסעו בתחבורה-ציבורית וישמשו דוגמה לעובדים הזוטרים), ולבטל את המענקים למיניהם ואת מצנחי-הזהב.