פעם החזקתי בדעה כי ללא אוריינטציה מזרחית מקורית וללא הבנת התרבות הערבית ומנהגיה לא ניתן לנהל את הסכסוך ערבי-ישראלי ביעילות. פעם אפילו רתחתי כששמעתי ראיון באלג'זירה עם ישראלי שמדבר ערבית עילגת ושאלתי: למה לדבר עם הצד השני מעמדה נחותה כאשר לא חסר ישראלים שהערבית היא שפת אימם. פעם חשבתי שההתמודדות שלנו עם הערבים לא מספיק יעילה כי איננו מכירים אותם מספיק, וכי מקבלי ההחלטות בצד הישראלי רחוקים שנות אור מהתרבות הערבית, משפתם, מאופן חשיבתם, והפתרון איפא יכול לבוא על-ידי אנשים כמוני שמכירים את השפה ואת התרבות מיד ראשונה, ולי יש את זה כי יצאתי מסוריה בגיל 19. פעם חשבתי כך אבל היום שיניתי את דעתי ב-180 מעלות, אולי כי התבגרתי, התפקחתי... ואולי פשוט שיניתי את דעתי.
