אריק שרון טעה בתחילת שנות ה-80', כששיכנע את בגין לערוך סדר חדש במזה"ת דרך מלחמת לבנון, מלחמה שנתפסה על-ידי השמאל כאיום האידיאולוגי החמור ביותר על הברית הפוליטית אותה ניסו לכרות עם הפלשתינים מתוך התנגדותם הבלתי מובנת לשמירת הקונצנזוס הקיומי של העם היהודי.
השמאל התנגד אז, כמו היום, לכל מהלך שניסה, לתפיסתם, לחזק את הימין ולשבור את ההגמוניה של השמאל בחברה הישראלית. מים רבים זרמו בנהרות הליטני והחצבני, מאז הפך מנחם בגין לצמח אנושי ברחוב צמח בירושלים, ושרון, המנודה והשנוא על-ידי השמאל ("הרוצח" של סברה ושתילה כפי שכונה בהפגנות שלום עכשיו) חזר אך לפני כשנתיים מגלות ממושכת וארוכה אליה נשלח על-ידי ועדת כהן ואהרן ברק, שדנו אותו על טבח שערכו נוצרים בפלשתינים בשל מחדל מבצעי ותכנוני, שספק רב אם הייתה לו יד בגרימתו.
אז יצא שרון למלחמת "יש ברירה" במחבלים בלבנון בלא "הסכמה" של השמאל למדיניותו, בעוד שהיום, בעת שהוא מכהן כמנהיג הבלתי מעורער של עם ישראל, ועם סמכויות שאפילו דוד בן-גוריון לא החזיק בזמנו, הוא מהסס לפעול כדי לשבור לראשונה מאז 100 שנות העלייה השניה, את המונופול של השמאל הישראלי.
כבר אמרו על אריאל שרון שהוא טקטיקן מעולה ואסטרטג גרוע, ודומה שאין הגדרה ראויה מזו לאיש הגדול הזה, שעם כל הישגיו הצבאיים, ההתיישבותיים והמדיניים, הוא איננו מסוגל להתעלות ולהפוך לדרגת מנהיג לאומי של עם ישראל בשעת מבחן, מצוקה והזדמנות היסטורית שנפלה בחיקה של מדינת ישראל לאחר 10 שנות אסון אוסלו.
דווקא בשעה גדולה זו, ערב מלחמתו של העולם הנאור נגד הטרור האיסלאמי-ערבי הנתמך על-ידי כוחות השחור של השמאל העולמי ואירופה הצבועה והמושחתת, מתגלית טעותו הגורלית של אריאל שרון בהווה כשהוא לא מעריך את חולשתו של השמאל הישראלי ותבוסתו המוחצת. שני צדדים במחשבתו הפוליטית של שרון, שני כישלונות צורבים תוך 20 שנה, רק דוד בן-גוריון ממשכנו הנצחי בגן העדן מברך את שרון שלפחות בדבר אחד הוא מקיים את משנתו המדינית: שעל מדינת ישראל לצאת למלחמה רק כאשר עומדת מאחוריה תמיכתה של מעצמה עולמית. מהלכיה של ההיסטוריה זורמים ומשתנים בימינו במהירות, אך המגמה של התנכרות העולם לאינטרסים החיוניים של העם היהודי ומדינת ישראל נותרה קבועה ויציבה.
כך נהג "העולם" המנצח בעם היהודי בתום המערכות הכבדות של מלחמת העולם הראשונה, השואה, תקומת מדינת ישראל ושאר מלחמותיה במאה העשרים, וכך נדרשה ישראל לשלם עבור את חלקה הנורא בניצחון העולם הנאור על כוחות הרשע הנאציים, והקומוניסטיים והפאן ערביים במטבע יהודי.
כך קנו המנצחים את הערבים המובסים שתמיד הצטרפו לציר הרשע בעולם. כך היה וכך קורה היום: נאצים, שמאלנים יחד עם "תנועות שלום" אירופאיות עם מדינות עולם שלישי של עבדי האיסלאם הכובש, עורכים ליל בדולח מחודש למדינת ישראל. מדיניותו של שרון בקבלת מפת הדרכים של הקוורטט האירופי וקולין פאוול, מבשרות רעות. שוב תידרש ישראל לשלם בדם דמע ושטחים חיוניים לקיומה את מחיר נצחונו של העולם המערבי וארה"ב על ציר הרשע האיסלאמי-נאצי אירופאי.
