השר לביטחון פנים צחי הנגבי הוא שבוי מלחמת המשפטנים
בפוליטיקאים. בכל התיקים ששמו נקשר בהם לא הוגש נגדו כתב אישום. בתיק המפורסם בפרשת "דרך צלחה" נמשכה החקירה זמן רב אבל הוא יצא ללא כתב אישום.
במשך זמן רב כיהן כשר משפטים כשהתיק מרחף מעליו ומתארך זמן רב.
רבים אומרים, ואני ביניהם, כי התיק נמשך זמן בכדי להפוך אותו לפודל של מערכת המשפט בראשות אהרן ברק. כך תמך הנגבי בכל המינויים ובכל הרצונות של אהרן ברק - ממש בן ערובה.
כיום מחכים להחלטת בג"צ בעתירה שהגישה "התנועה לאיכות השלטון" כנגד מינויו כשר לביטחון פנים. טענתם היא שכנחקר ותיק לא ראוי שיהיה אדונם של החוקרים שחקרו אותו.
ושוב פעם בתקופה מדינית קשה לניצים מן הימין כצחי הנגבי הוא מוחזק כבן ערובה. ההודנה פה, האסירים הפלשתינים משתחררים אך צחי הנגבי שלנו שותק כמו דג - כפי שאמרנו, ממש בן-ערובה.
לסיכום:
אני מעריך ומחשיב את השר הנגבי לאישיות פוליטית חשובה ביותר של המחנה הלאומי ולכן אני זועם על העוול שעושים לאדם שלא הגיע לבית המשפט. "התנועה לאיכות השלטון" דורשת גזר-דין ללא הכרעת-דין.
אני חושב שעל צחי הנגבי להבין שהוא נענש על היותו איש ימין ובמקום לשתוק ולקוות שהפוליטיקאים במערכת המשפט יחוסו עליו, מוטב שילחם חזיתית ויחשוף את מגמתם.
לסיום מספר שאלות לאליעד שרגא, מראשי עדת צדקני המשפט בארץ:
אם הנגבי היה נבחר לראש ממשלה, גם אז היית יוצא כנגדו?
ומדוע לא תגיש בג"צ כנגד המשך כהונתו של אריאל שרון הנגוע באינסוף פרשות?
ומה בדבר בנימין נתניהו,אהוד אולמרט, אהוד ברק ועוד, ועוד ועוד?
בקיצור למה שפשוט אתה, ניצב מזרחי, ומרדכי גילת, דורית ביניש ומשה הנגבי לא תקימו מפלגה ותרוצו לכנסת כמו שנהוג בדמוקרטיות?
