מכתב אישי לעמיר פרץ
מאת: נסים גבאי, מנהל פורום "השלטון בישראל" באתר ynet
עמיר פרץ, נציגם הלגיטימי של העובדים,
אני פונה אליך משתי סיבות:
1. אין טעם לפנות אל ביבי נתניהו, כי הוא באמת חושב עצמו מאוד מורם מעם, ואין שום סיכוי שהוא יקרא דבריי, ובטח לא יענה עליהם.
2. אתה צד מאוד ישיר לסיכסוך הארוך והמייגע הנקרא עיצומים - ומאחר ואתה קצת יותר נמוך בהיררכיה השלטונית, אולי אתה תבין טוב יותר את מהות פנייתי.
העיקרון המנחה אותי לפנות אליך, שזור מ-1. עצם הזכות והחובה של העובדים לשבות. 2. הדילמות של כב' השופט אדלר בבית הדין לעבודה. 3. שרירות הלב והיד של שר האוצר. 4. העיצומים 5. פתיחת הדלתות לחצי יום, כל פעם במשרד אחר. ולבסוף, 6. השביתה הגדולה הממשמשת לבוא.
אנסה לכתוב את דעתי בקצרה, ובקצב הכתבה ברור:
בתחילה הכרזת על סיכסוך עבודה כנגד ביבי העקשן. בסדר. לגיטימי. אח"כ התכוונת לשבות "מגה שביתה" כי לא עזרו העיצומים - מלבד נזק ישיר לשירות המגיע לאזרחים משלמי המיסים. כאן נכנס ביה"ד לעבודה, בצדק, בינסיון להפשיר בין העמדות, ואולי להביא למו"מ רציני - ללא הצורך בנזק מיותר למשק. אבל בישראל כמו בישראל, בתוספת נתונים לא מעודדים של שר אוצר עם כל הכח בידיו, ובלי עין הרע - גם יו"ר הסתדרות שאיננו יכול להרשות לעצמו ליפול לקרשים ללא הצלחה בעמדות עקרוניות - נוצר מצב שגם ביה"ד הרים ידיים.
התוצאה - קטסטרופה מתמשכת לאזרחי המדינה, ואי קבלת שירותים אלמנטריים המתבקשים להינתן ע"י המדינה. הדבר הלך והתמסמס, הלך ושקע, התמיד והזיק - עד שכבר "התרגלנו" להיות אזרחים בלי מדינה.
אז באה ההארה!!
יפתחו משרדי הממשלה, קצת פה קצת שם, "כדי לשחרר קיטור"...
האם כך משחררים קיטור?!
בוודאי שלא. כך מתנהגים לבהמות שהרפתן יודע כי זמנן אוזל, ולא חשוב בדיוק מה תהיה רמת חייהן בדקות או השעות טרם שחיטתן.
זה הפך למצב של "מדינת עולם שלישי" כי זו לא שביתה, זו לא הפגנת עוצמה, זה לא לחץ שהממשלה תקרוס ממנו - ובטח שזה לא פתרון שהציבור יכול לחיות עימו.
מכאן אני מגיע למסקנה, להמלצה, ולתמהון שטרם הבשילה בראשך ההחלטה הזו, כי הרי מנהיג אתה, או אמור להיות כזה.
תשבית את כל המדינה, תראה שיש שביתה כי ישנם דברים שחייבים לשבות עליהם, ואז יעמדו כל הגורמים על רגליהם וידיהם, ישברו את הראש למציאת פתרון, וזהו!!
מה כל החרטא-ברטא הזו של עיצומים, איומים על שביתה, קשקושי מו"מ, ו... מדינה קורסת מכל בחינה?!
די נמאס. קצת מנהיגות גם בזמנים קשים של "מלחמות יהודים" עם מעט טאקט!!
