היום קראתי ב-ynet שהמועמדת של הנשיא אובמה לביהמ"ש העליון, אמרה שהיא מעריצה את את אהרן ברק, שכידוע היה נשיא בית המשפט העליון אצלנו. לא יכולתי לעבור על הידיעה ללא תגובה וחיטטתי במאמרים שכתבתי לפני הרבה זמן ולהלן מה שמצאתי:
החיים בלוף
הדברים עלו לי פתאום וזה היה מקרי בהחלט. כאשר התיישבתי היום ליד שולחן הכתיבה, ראיתי מולי דף תלוי שתליתי לפני כעשר שנים לפחות, ובו היו ציטוטים מדברים שנשא בזמנו הפרופ' אהרן ברק באזכרה לעיתונאי מוכר, וכך היה כתוב בדף:
"חירות הביטוי הוא תנאי מוקדם לקיומה של הדמוקרטיה ופעילותה התקינה (...) לכל אדם חופש הביטוי וחופש הדעה וכן החופש לפרסם דעות ומידע בכל דרך (...) השמעת הדעות הבלתי מוגבלת בין אדם לרעהו היא בגדר תנאי (...) כי חופש הביטוי מהווה חלק מכבוד האדם (...) בלא גישה לתקשורת עלול חופש הביטוי להישאר אות מתה (...) גם העיתונות היא במה (...) העיתון הפרטי שולט על במת הציבור שהיא מהבמות הציבוריות החשובות ביותר במשטר דמוקרטי".
היום התבגרתי קצת, ואני מסתייג מהמשפט האחרון, בין השאר.
בזמנו, התלהבתי מאוד ממה שקראתי וזה הוביל אותי לצטט את הדברים ולתלותם מולי מעל שולחן הכתיבה. מאחר שהמשפטים מצאו חן מאוד בעיניי, שלחתי מכתב רשום לנשיא ברק וביקשתי ממנו בין השאר שהדברים יראו אור בעוד כמה מקומות. לא נעניתי ושלחתי מכתב נוסף ואז ענה לי עוזרו, מין תשובות כאלו כדי להשתחרר מה"טרדן", ואני חזרתי לעוזר עם הערות לא לציטוט כאן.
מכל מקום, הנה אנו רואים כמו שכתוב בכותרת, ואוסיף שלא כל מה שמבריק הוא אכן כך. מילים יפות יכולות למלא דפים מכאן ועד הודעה חדשה.
