מדינת ישראל צריכה לעשות חשבון נפש על הפקרתה את יונתן
פולארד, ולתקן את העוול שגרמה לו ולבני ביתו על-ידי אי-פעילות מהירה למען שחרורו מהכלא האמריקני. תראו לי מדינה אחת שהייתה מפקירה ככה בנאדם שסיכן את חייו וסיפק לה מידע חיוני, אשר היה קריטי לביטחונה?!
האם זהו המסר שאנו רוצים להעביר - שאנו "משתמשים" באנשים ואז מפקירים אותם לגורלם?
יונתן פולארד פעל מיוזמתו, מכיוון שחשש לפגיעה בחיי ישראלים, סיכן את חייו וגם כאשר ניתן היה להצילו, לא איפשרה לו שגרירות המדינה להיכנס אליה.
בג"צ סירב להכיר בו כאסיר ציון (מכיוון שפעולתו לא התבצעה במדינת אויב - האם זוהי סיבה לא להכיר בו למרות שפעל למען המדינה וסיכן את חייו עבורה?).
במשך שנים נמק פולארד בכלא האמריקני, מבלי שהמדינה עושה מעשה ממשי למען שחרורו. המדינה משחררת מאות מחבלים, חלקם עם דם על הידיים, אך לעולם לא מתנה עסקות בהן מעורבת ארה"ב בשחרורו של פולארד.
אם זהו המסר שאנו מעבירים, כנראה שלא ירבו האנשים שיפעלו למעננו בזירה הבינלאומית המודיעינית, ובוודאי שלא יסכנו את חייהם למעננו.
הגיע הזמן, שבתור מדינה שהפעילה אותו כסוכן, ניקח את האחריות המוטלת עלינו וננסה לתקן, ולו במעט, את העוול הנורא שנגרם לאיש הזה. עוול, שלצערי, ממשלות ישראל ואזרחי המדינה שוכחים ביומיום בעוד פולארד נמק בכלא.
