לא רק שהכסף צומח על העצים אלא שהם כלל לא בארץ. נגיד שתנועת שחרור לאומי נלחמת לשחרור לאומי ולהגדרה עצמית. כשתגיע העצמאות, היא תהפוך למדינה או לחלק ממנה. ומה בישראל? אומנם את הפלמ"ח פירקו, והאצ"ל והלח"י השתלבו בצבא, ועל פירוק הפלמ"ח והשתלבות האצ"ל ופרשת אלטלנה נכתבו לא מעט מאמרים וספרים. ומה ביחס למוסדות ציוניים-כלכליים כקרן קיימת לישראל הרוכשת אדמה עבור הלאום? כלום לא המדינה אמורה לדאוג ללאום זה?
אבל התברר שהמדינה שנולדה כבת בכורה חוקית לתנועה הציונית, מבחינת גופים אקסטריטוריאליים כקק"ל (ומוסדות סוכנות והסתדרות ציונית), היא בגדר גוף חיצוני ובמלוא מובן המשמעות. בכתבת התחקיר של שוקי שדה ("כאן הכסף צומח על העצים", 6.1.11), מתברר שלקק"ל תקציב שנתי של 650 מיליון שקל כש-450 מיליון ממנו מיועדים להוצאות ארגון ומנהלה. נוכח סכומים אלו ומשכורות של 20 אלף שקל לעובדים הקבועים ו-220 מיליון שקל פיצויי פרישה לעובדים, מתברר שהחגיגה לא אמורה להיפסק באשר אין פיקוח המדינה, הן של
מבקר המדינה ושל משרד האוצר.
מה זכות הקיום של קק"ל, חוץ מהתפקיד החשוב של חלוקת ג'ובים למפלגות הממסד? זו שאלה שחשוב לשאול, באשר אדמות מנהל מקרקעי ישראל מתנהלות לפי חוקי קק"ל. היעלה על הדעת שמדינת לאום טריטוריאלית תסכים למצב שגוף שהוא למעשה אקסטריטוריאלי תהיה לו יד ונחלה בה? הייתכן שגוף בתחום חשוב כמקרקעין והתיישבות, יעסוק באדמות "יהודיות", במדינה שמעצם מהותה אמורה להיות המסגרת של כל האזרחים השווים בפני החוק? הרי במדינה נורמלית היו האדמות הללו מופקעות ומולאמות! אם ייטען שציונים ברחבי העולם אספו הכספים למען מטרה אחת - בית לאומי לעם היהודי, יש לומר שבית זה, אם הוא רוצה להיות מדינה, אינו יכול להתנהל כוועד הקהילות היהודיות בפלסטינה.
