אני שומע כי יש מאה ושמונים עובדים יפניים שהתנדבו להמשיך ולעבוד בשטח של קרינה קטלנית, ממשיכים לנסות למנוע שואה גרעינית תוך שהם יודעים כי הם מקריבים בוודאות את חייהם;
ומעבר להערצה ולצמרמורת, אני חושב לעצמי בתימהון: איך זה שאין להם שם רובוטים? אכן, אולי אפילו על היפנים זה גדול לייצר רובוטים "אמיתיים" בעלי אינטליגנציה מלאכותית, כגון הרובוטים של אסימוב; אבל רבאק! מתקנים דמויי אדם עם רגליים ומצלמות וזרועות יעילות שיוכלו לנוע ולבצע בהפעלה מרחוק כל דבר שאדם יכול לעשותו? איך זה שאין להם שם רובוטים?
ואין לי מנוס מן המחשבה שישראל שלנו היא כל-כך אור לגויים, שנראה כי אפילו היפנים נדבקו איכשהו במנטאליות הישראלית: "סמוך!!! יהיה בסדר!!! אל תדאג, שום בעיה לא תהיה!!!".
מנטאלית ה"סמוך" - המנטאליות הכי קטלנית. אם המנטאליות הזו היא-היא הסיבה לאי-קיומם של רובוטים במקומות הללו, הכל-כך מסוכנים - הנה על מאה ושמונים יפנים נפלאים ועזים, המנטאליות הזאת תביא עכשיו באכזריות את הקץ. הבה ניפטר אנחנו מהמנטאליות הנוראה של ה"סמוך", לפני שמנטאליות ה"סמוך" תביא קץ אכזרי על כולנו.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
