בשנים האחרונות הוכרעו הבחירות בארה"ב על הנושא הכלכלי-חברתי. כך, למשל, הפסיד
ג'ורג' בוש האב בבחירות ל
ביל קלינטון האלמוני (שטבע את הסיסמה: "זו הכלכלה טמבל"), וזאת למרות נצחונה הגדול של ארצות-הברית במלחמת המפרץ הראשונה. ולכן, אין ספק שהנתונים הלא מעודדים על אודות עלייה נוספת ברמת האבטלה בשיעור של 9.2%, מהווים מכה נוספת לממשלו של אובמה.
כפי שכתבתי בעבר, נקודה זו נותנת תקווה למחנה הרפובליקני להציב מועמד מוביל ולנצח את הנשיא המכהן. אך מה שמונע מהם לעשות זאת היא היריבות הגדולה השוררת בין המחנה הרפובליקני המתון, לבין תנועת "מסיבת התה" שנחשבת לפלג הקיצוני ביותר. יריבות זו משחקת לידיו של אובמה, מאחר שהיא לא מאפשרת לתנועה הרפובליקנית להתאחד תחת מועמד מוסכם שיוביל אותה בבחירות הקרובות.
אם בסופו של יום תושג פשרה בין-מפלגתית בסוגיות חשובות, כגון: תקציב ומיסוי, עשוי הדבר להחליש ולבודד את שומרי החומות האידיאולוגיים ולבסס את מעמדו של האגף המתון כאגף מוביל במפלגה. הימים הקרובים יכריעו באם מגמה זו תתממש או שהנשיא אובמה יקבל הזדמנות נוספת לשקם את מעמדה הכושל של ארצות-הברית.
