בימים האחרונים מדאיגות אותי השמועות בדבר תקיפה אפשרית באירן. כידוע, בתקשורת הישראלית ישנן תמיד ידיעות מרעישות וסקופים שעולים ויורדים מסדר היום התקשורתי ומתנדפים כלא היו. משום מה, הידיעות בדבר תקיפה אפשרית באירן חוזרות על עצמן ואינן יורדות מסדר היום התקשורתי, דבר שמעיד על הרצינות שבדבר. הפטפטת הזו שמתנהלת על גבי דפי העיתון מסוכנת כשלעצמה ויש לעצור אותה, אך ספק אם ניתן.
תארו לעצמכם מה יקרה לאחר התקיפה. במעגל הראשון כמובן שישראל תחטוף מטר אדיר של טילים מאירן, מחיזבאללה, מחמאס ואף מסוריה. מיצרי הורמוז שבמפרץ הפרסי ייחסמו על-ידי הספינות של משמרות המהפכה. האירנים יעשו זאת משתי סיבות לדעתי: א) הגנה על המים הטריטוריאליים שלהם מפני צוללות ישראליות שיחדרו למפרץ הפרסי וינסו לפגוע במתקנים נוספים על-ידי טילי שיוט מהים. ב) שיבוש אספקת הנפט לעולם.
סגירת מיצרי הורמוז פירושה סגירת ה"צינור" המרכזי של אספקת הנפט העולמי ופגיעה אנושה בכלכלת העולם, שכן כתוצאה מסגירת המיצרים היצע הנפט יקטן והמחיר לחבית נפט יאמיר לשחקים, דבר שיגרום בסופו של דבר לעליית מחירי הסחורות בעולם. שכן נפט הוא חומר גלם מרכזי וחשוב לייצור מוצרים רבים. לארה"ב לא תהיה ברירה והיא תאלץ להכריח את האירנים לפתוח את מיצרי הורומוז גם על-ידי פעולות צבאיות.
פעולה צבאית של ארה"ב נגד אירן תכניס למגרש שחקנים חדשים - רוסיה, סין ו
קוריאה הצפונית. שלוש המדינות הללו הן בנות ברית של אירן, הן סוחרות איתה, מספקות לה טכנולוגיה צבאית ובעצם כל תקיפה נגד מטרות אירניות לא תשאיר את המדינות הללו מחוץ למשחק. הן ירצו להגן על האינטרסים שלהן באזור. ארה"ב ורוסיה הן יריבות מושבעות האחת של השנייה עוד מימי המלחמה הקרה בשנות ה-60 ועד היום. כאשר ארה"ב רצתה להציב מערכת טילי הגנה על אדמת פולין, הרוסים רתחו מכעס, הם תמיד חששו ויחששו מארה"ב. שלא לדבר על היחסים בין קוריאה הצפונית לארה"ב.
אם כן, כאשר מסתכלים בפרספקטיבה רחבה יותר ולא רק על המזרח התיכון, מגלים כי יש מעגל נוסף והוא העולם כולו. כאשר מדינות כמו ארה"ב, רוסיה וקוריאה הצפונית נכנסות למאבקים צבאיים זו כבר מלחמה מסוג אחר. אומנם זה קצת אפוקליפטי לומר מלחמת עולם שלישית, אך אם נחשוב על זה לרגע ואם קראתם את מה שאמרתי, זה באמת אפשרי. מה גם שמלחמה אזורית היא גם אפוקליפטית לגבינו... כך או כך, המצב יהיה גרוע. נוראי.
