אחד האתגרים המרכזיים שעל מדינות העולם להתמודד עמם הוא התבגרות האוכלוסייה. בשנים הבאות צפויה עלייה ניכרת בשיעור המבוגרים באוכלוסייה ועמה ירידה תלולה בשיעור ההשתתפות של אוכלוסייה זו בשוק העבודה. לפי נתוני ה-OECD, אם לא יתרחשו שינויים בשוק העבודה ובתוכניות הפרישה, יוכפל שיעור המבוגרים שמחוץ לשוק העבודה מ-38% בשנת 2000 ל-70% בשנת 2050.
מסמך זה מבוסס על דוח שהוציא ה-OECD בשנת 2006, "Live Longer, Work Longer". במסמך זה מוצגות דרכים שונות להשאיר מבוגרים בשוק העבודה. נציג בקצרה את האמצעים שמדינות נוקטות כדי לשפר את השתלבותם של מבוגרים בשוק העבודה, אשר יפורטו בהמשך המסמך:
1. חקיקה האוסרת הפליה על רקע גיל;
2. פעילות הסברה שמודגשת בה החשיבות של השתתפות מבוגרים בשוק העבודה;
3. יצירת הסכמים בין נציגי עובדים ומועסקים בדבר העסקת עובדים מבוגרים;
4. מתן סובסידיות שכר למעסיקים עובדים מבוגרים;
5. מתן השלמת שכר לעובדים מבוגרים המועסקים במשרה חלקית או למי ששכרם במקום העבודה החדש נמוך במידה ניכרת משכרם הקודם;
6. הפעלת תוכניות ליצירת עבודה המכוונות לעובדים מבוגרים;
7. הגדלת הסכומים שעל מעסיקים שפיטרו עובדים מבוגרים להפריש למערכת הביטוח הסוציאלי;
8. מתן שירותי השמה ועזרה בחיפוש עבודה או מתן תמריצים לגופי השמה בעבור השמת מבוגרים;
9. שיפור היכולת התעסוקתית של העובדים באמצעות פיתוח כישורים בסיסיים וקידום תהליכי למידה;
10. שיפור תנאי העבודה כך שעובדים יוכלו להמשיך לעבוד גם בגיל מתקדם.
בדוח ה-OECD מתוארות אפשרויות רבות ומגוונות להגדלת שיעור ההשתתפות של מבוגרים בשוק העבודה, אולם אליה וקוץ בה, שכן לעתים הרצון לגונן על אוכלוסייה זו עלול דווקא לפגוע בסיכוייה להשתלב. כך, למשל, הטלת מגבלות על פיטורי עובדים מבוגרים עלולה ליצור מצב שבו מעסיקים נמנעו מלגייס אותם.
מהדוח עולה כי דרך ביניים, של שילוב כמה אמצעים, היא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם הבעיה.
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
