בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חיוב שגוי של דמי ביטוח בריאות
|
- המוסד לביטוח לאומי
המתלונן עלה לארץ בשנת 1996, בהיותו בן 64. המוסד לביטוח לאומי שילם לו קצבת זקנה מיוחדת בתוספת גמלת השלמת הכנסה. בשנת 2002 הוא עזב את הארץ וקצבתו הופסקה. לאחר שחזר לארץ בשנת 2006 חייב אותו המוסד בתשלום דמי ביטוח בריאות (להלן - דמי ביטוח) עבור התקופה שבה שהה בחו"ל. בתלונתו ביקש המתלונן כי ייבדק אם חיובו האמור בדמי ביטוח נעשה כחוק. לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1984 (להלן - החוק), כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות וחייב לשלם למוסד דמי ביטוח. החוק קובע שיעורים שונים לתשלום דמי הביטוח בהתאם למעמדו של המבוטח (עצמאי, שכיר, לא עובד וכו') ולהכנסותיו. על-פי החוק, מבוטח שמשולמת לו קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה חייב בדמי ביטוח בשיעור מינימום (88 ש"ח לחודש בשנת 2008), ואילו מבוטח שמשולמת לו קצבת זקנה ללא השלמת הכנסה חייב לשלם דמי ביטוח בסך 166 ש"ח (בשנת 2008). כמו-כן נקבע כי מבוטח שאין בחוק הוראה ספציפית לגבי שיעור דמי ביטוח שאדם במעמדו חייב לשלם, ישלם דמי ביטוח בריאות בשיעור מינימום. הבירור העלה כי עד שנת 2002 קיבל המתלונן מהמוסד קצבת זקנה מיוחדת עם השלמת הכנסה שממנה נוכו דמי ביטוח בשיעור מינימום. בשנת 2006, לאחר שחזר המתלונן לישראל נבדקה תושבותו, והמוסד החליט לראות בו "תושב ישראל" גם בתקופה שבה שהה בחו"ל. מאחר שבתקופה זו לא שולמה לו קצבה שממנה נוכו דמי ביטוח, והוא לא שילם דמי ביטוח בדרך אחרת, חייב המוסד את המתלונן בתשלום דמי ביטוח עבור כל תקופת שהייתו בחו"ל. ואולם, שיעור דמי הביטוח שנקבע לו היה השיעור שבו מחויב מבוטח שמשתלמת לו קצבת זקנה ללא השלמת הכנסה (166 ש"ח לחודש). בעקבות כך נוצר חוב שלו למוסד בסך 8,200 ש"ח. מאחר שהמוסד ראה במתלונן "תושב ישראל" גם בפרק הזמן שבו שהה בחו"ל, הוא היה רשאי לחייבו בדמי ביטוח עבור פרק הזמן הזה. ואולם הנציבות דרשה מסניף המוסד להבהיר לה מדוע דמי הביטוח שנקבעו למתלונן הם בסך 166 ש"ח, ולא 88 ש"ח, נוכח הוראת החוק הקובעת שמבוטח שאין הוראה ספציפית לגבי שיעור חיובו ישלם דמי ביטוח בשיעור זה. הסניף השיב לנציבות כי החיוב בוצע על-ידי המערכת הממוחשבת של המוסד, ולכן לא ייתכן שהוא שגוי. בירור שעשתה הנציבות באגף ביטוח בריאות במשרד הראשי של המוסד העלה כי אכן היה צריך לחייב את המתלונן בדמי ביטוח בשיעור מינימום בלבד. עוד העלה הבירור כי החיוב השגוי מקורו היה בטעות במערכת הממוחשבת של המוסד, שבגינה חויבו כל המבוטחים במעמדו של המתלונן (עולים שאינם זכאים לקצבת זקנה רגילה ואינם זכאים מסיבות שונות לקצבת קיום אף שיש להם הכנסות נמוכות) בדמי ביטוח בסך 166 ש"ח במקום בדמי ביטוח בשיעור מינימום. בעקבות התלונה תיקן המוסד את הטעות במערכת הממוחשבת, חישב מחדש את סכום דמי הביטוח שבו חויב המתלונן וזיכה אותו ואת כל שאר המבוטחים במעמדו בתשלום היתר של דמי הביטוח ששילמו.
|
תאריך:
|
02/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/07/2009
|
|
נציב תלונות הציבור
|
|
המתלוננת, אלמנה בת 73, סובלת זה שנים מעיוורון בשיעור של 100% ומתקיימת מקצבת נכות שמשלם לה המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). בתלונתה לנציבות טענה המתלוננת כי בשל מחלת כליות שבה לקתה, שבגללה היא מטופלת בדיאליזה, גדלו הוצאותיה במידה ניכרת, אך המוסד מסרב להגדיל את קצבתה.
|
|
|
המוסד לביטוח לאומי שילם למתלונן, החל ממאי 2002, גמלת הבטחת הכנסה. בשל מחלת לב שבעקבותיה עבר ניתוח מעקפים, הגיש המתלונן למוסד תביעה לתשלום קצבת נכות, והמוסד קבע שהוא זכאי לקצבה למשך שישה חודשים - מיוני ועד נובמבר 2006. בתקופה שבה קיבל המתלונן את קצבת הנכות הוא לא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, שכן הכנסתו מקצבת הנכות עברה את סף ההכנסות המזכה בגמלה.
|
|
|
המתלונן, ניצול שואה יליד 1917 שעלה ארצה בשנת 1990, מקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה משום שהיה אסיר ציון בברית המועצות, וכן קצבת זקנה מיוחדת לעולים קשישים. בתלונתו לנציבות טען שהמוסד מסרב לשלם לו גמלת השלמת הכנסה כתוספת לקצבת הזקנה בנימוק שהוא מקבל גמלת אסיר ציון.
|
|
|
המתלוננת, אם לשני ילדים, הופתעה לגלות כי המוסד לביטוח לאומי אינו משלם לה את מלוא קצבת הילדים בעבורם. בבירור שעשתה עם המוסד נמסר לה, כי במשך כמה חודשים בשנת 1995 העביר המוסד בטעות לחשבון הבנק של בעלה קצבת ילדים שהוא לא היה זכאי לה, שכן באותה העת לא היו לו ילדים. לפיכך נוצר לבעלה חוב, והמוסד קיזז אותו החל מדצמבר 2006 מקצבת הילדים ששולמה לה. המתלוננת טענה שבעלה אינו זוכר שחשבונו זוכה בסכומים האמורים, ומכל מקום, המוסד לא הודיע לבעלה על החוב במהלך השנים והחל בקיזוז קצבת הילדים בלא ששלח לה או לבעלה הודעה על הכוונה לעשות כן.
|
|
|
המתלונן טען כי המוסד לביטוח לאומי קיזז כספים מקצבת הילדים ששולמה לו בחודשים פברואר ומרס 2007 בלי שהודיע לו מראש על כוונתו לעשות כן ועל סיבת הקיזוז, ובלי שניתנה לו האפשרות לשלם את חובו בדרך אחרת. יתרה מזו, המוסד קיזז את הכספים אף שבאותה עת קיבל המתלונן הודעה שלפיה יש לו יתרת זכות במוסד. משלא עלה בידי המתלונן לקבל מהמוסד הסברים בקשר לחוב ולאופן גבייתו, הוא פנה לנציבות.
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
איל השקס
מיסוד הציר הכלכלי בין ישראל להודו, שהפכה לכלכלה עם התמ"ג החמישי בגודלו בעולם, יהיה ניצחון גיאופוליטי חשוב ביותר ויאפשר שיתוף פעולה כלכלי, מדיני וביטחוני גם מול אירן
|
|
|
איתן קלינסקי
לא לתת מקום לאירועים מצערים מהעבר להשתלט על מערכות היחסים בהווה לא לתת להתחשבנויות כאובות מהעבר לפקוד את חיינו בהווה לא לתת לשנאה להדיח את האהבה"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|