יוני רכטר יופיע בפתיחת שתי תערוכות חדשות במוזיאון הפתוח בתפן. שתי התערוכות החדשות שייפתחו במוזיאון הפתוח בתפן, פותחות בפנינו את המגירות הפרטיות ופנקסי הרישום של שני האמנים פרנץ ברנהיימר ותמרה ריקמן, סקיצות ותרשימי ההכנה לעבודות, ציורים ופסלים, שחלקם לא מומשו בחומר ואינם מוצגים לקהל בדרך-כלל.
בתערוכתו של פרנץ ברנהיימר, מוצגים 56 רישומים של דיו, עפרונות, פחם, שעווה וכן רישום בצבעי אקוורל, כולם על נייר בגדלים של רבע וחצי גיליון אשר בוצעו על-פי סקיצות מפנקסי הרישום. בנוסף, יוצגו כ-50 רישומים.
כותבת אוצרת התערוכה, רותי אופק בספר שיצא במיוחד לכבוד התערוכה, המעניקה לברנהיימר כבוד מחדש ושמה אותו על מפת אמני ישראל: "שולחנותיו של פרנץ ברנהיימר הם שולחנות ערוכים היטב", כותבת רותי אופק במאמרה בספר, "לא רק שנתלשו על-ידי האמן מפנקסיו. רישומים אלו יונחו על שולחנות תצוגה. השולחן הינו המוטיב המרכזי בעבודות המוצגות בתערוכה. רישומי השולחנות של ברנהיימר ליוו אותו ב-50 שנות יצירתו. נקודות המבט, יוצאות הדופן, שאותן יוצר ברנהיימר הן אלו אשר מעניקות את הרגשת המסתורין, העניין וההפתעה בהתבוננות ברישומים. על שולחנותיו הערוכים בקפידה מונחים חפצים ההופכים למראות נוף מרתקים.
רישומיו הם תלת מימדיים, מזוויות שונות, כאשר ניתנת חשיבות לחפצים הרשומים וכן לחללים שביניהן, כאשר המבט לעיתים הוא מעל לאובייקטים, לעיתים נקודת המבט נמצאת מלמטה ולעיתים ממול לשולחן. בדימויי הכלים והצורות שבהם, הם ערוכים בכל האלמנטים הציוריים של תורת הקו, הצבע והצורה. על השולחנות הללו ערוכים פרקים שלמים מתולדות האמנות המערבית,לצד מחשבות ולבטים ציוריים רבים".
אל נושא השולחן כמזבח, נושא מרתק בתולדות האמנות, מתייחס ד"ר גדעון עפרת במאמרו בספר.
ישעיהו גבאי השותף באוצרות התערוכה, הכיר את האמן בחייו ומאז המעבר לטבעון נמנה על באי ביתו, מציין במאמרו, בספר התערוכה, את עבודתה המסורה של עליזה ברנהיימר, רעייתו של האמן, בקטלוג ושמירה של עבודותיו לאחר מותו. גבאי בחר מתוך עבודותיו של ברנהיימר שישה רשומים ייחודיים עבורו, להם הוא מקדיש הסברים מקיפים.
עליזה ברנהיימר מספרת בספר על פרנץ ברנהיימר הילד, שנולד במינכן, גרמניה בשנת 1911, שראה את העולם בדימויים ולא באמצעות מילים, תכונה שהייתה לו לרועץ מאחר שהוריו, יהודים מתבוללים ובעלי ממון, לא חפצו שיעסוק באמנות. הוא היה חניך תנועת ההשכלה הגרמנית, שלא עבד בעסק היוקרתי המשפחתי המשגשג, בית המסחר לאמנות ועתיקות "ברנהיימר" במינכן, בעל שלוחה בלונדון, הקיימת שם עד היום. ברנהיימר ברח מגרמניה עם עליית הנאציזם, נפצע בארה"ב בתאונת דרכים קשה, נותר נכה והפך את האמנות לחלק מחייו. ברנהיימר כותבת, כי בעלה ראה עצמו כחילזון ואמר "הם מתעניינים ביופי לה ראי את העיניים הרגישות, הנישאות מעלה על-גבי מחושים, כדי לא להחמיץ מאומה".
בתערוכתה של תמרה ריקמן מוצג פרויקט ייחודי ויוצא דופן של עבודותיה, 450 רישומים מכיל פנקס הרישומים שלה, בגודל הטבעי 15X20 ס"מ, סקיצות לפסלים תלת מימדיים שמעולם לא הפכו לפסלים ונותרו רישומים מרתקים. הרישומים הינם רק חלק מתוך אלפי רישומים שיצרה ריקמן במהלך השנים. לצד הרישומים מופיעים הסברים כתובים לגבי הצורניות והחומריות בעזרתם יש ליצור את הפסל, הכיתוב הופך לחלק אינטגראלי של הרישום המיוחד. הפנקס יוצג כאובייקט בתערוכה לצד הקרנת דימויים מתוכו על הקיר. כמו-כן, יוצגו 5 פסלים שהפכו מסקיצה למודל כאשר שניים מהם הפכו לאובייקט מצולם לסרט קצר.
בנוסף, הרישומים בסגנונה המיוחד של ריקמן וכתב ידה הייחודי מוכרים לרובנו מאיורי הספרים המצליחים, כאשר המצליח מביניהם הוא ספר הילדים "מיץ פטל". עם התערוכה יצא לאור העתק מושלם של פנקס הרישומים בהוצאה משותפת של המוזיאון הפתוח בתפן והוצאת עם עובד.
בהקדמה לפנקס הרישומים כותבת אוצרת התערוכה רותי אופק: "התערוכה בנויה על קו התפר שבין אינטימיות לחשיפה, הפנקס ששימש להעלאת מחשבות ורעיונות אישיים, הופך לנחלת הכלל. תמרה ריקמן, אמנית רב תחומית, חוזרת בתערוכה זו אל אחד היסודות של עולם היצירה-הרישום. אלמנט ראשוני זה, אשר הופך את המחשבה המופשטת לקו מוחשי, עומד ביסוד היצירה האמנותית לסוגיה השונים".
כותבת תמר ברגר במאמר בספר: "לצד שבירות הצורה, הקלקול המכוון, הבוטות, הצבעונית והארשת האנליטית, עולה מן העבודות גם צד ארוטי שיסודו בהסתרה וגילוי החוזרים שוב ושוב, מתקני התבוננות ממסגרי נוף, חורי המחורר החושפים באופן חלקי מאוד רישום..".
