ועדת דולב לעניין הנכים בקבוצים הגישה סיכומיה

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ שאול יהלום, קיבל (23.3.06), את דוח הוועדה לבחינת מעמדם של חברי קיבוץ ובני קיבוץ עם מוגבלות מיו"ר הוועדה, אבשלום דולב.

בעיית מצוקתם של אנשים עם מוגבלות בקיבוצים, הנמצאים בתהליכי השינוי וההפרטה, זכתה בדוח זה לחשיפה במלוא היקפה. ועדת דולב מציעה פתרונות רבים, הן במישור היחסים הפנים-קיבוציים והן במערכת היחסים שבין הקיבוץ ורשויות המדינה.

חה"כ יהלום (איחוד לאומי-מפד"ל) הנחה את נציגי משרדי הממשלה, מבין חברי הוועדה, לבחון את אופן יישום המלצות הוועדה, ובכלל זה להציע תיקוני חקיקה, ככל שנדרשים. כן הנחה ח"כ יהלום את נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים לעקוב אחר ביצוע המלצות הוועדה, הן ע"י משרדי הממשלה והן ע"י צוות ההיגוי בראשות התנועה הקיבוצית, שעליו המליצה הוועדה, ולעדכן בעניין את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הבאה.

יו"ר הוועדה לבחינת מעמדם של חברי קיבוץ ובני קיבוץ עם מוגבלות, אבשלום דולב, הגיש היום את דין וחשבון הוועדה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

ועדת דולב מונתה על-ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום 22.6.2005 וחברו בה נציגים ממשרדי ממשלה שונים, מהתנועה הקיבוצית ומאירגוני הנכים. הוועדה מונתה בעקבות השינויים באורחות החיים בקיבוצים, אשר הביאו להעברת האחריות לקיומו ולהתפרנסותו של הפרט מהקיבוץ לכתפי החבר ומשפחתו. שינויים אלו הציפו שאלות בכל הנוגע לקיומן ההוגן של אוכלוסיות עם קשיי התפרנסות בקיבוצים (מובטלים, גימלאים ללא הסדרי פנסיה מתאימים ואנשים עם מוגבלות), בעיות - אשר כמעט שלא התעוררו לפני השינויים, כשהאחריות לקיום הפרט היתה מוטלת כולה על הקיבוץ.

לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ בעיות ייחודיות, הנובעות, בין היתר, מן העובדה שקשיי ההתפרנסות שלהם חריפים במיוחד (במקרים רבים), קבועים או אף מחמירים (שלא כמו המובטלים) ומצד שני - צרכיהם רבים מאלו של חבריהם בריאים. בנוסף, כפי שעלה מתוך העדויות שהובאו בפני חברי הוועדה, הן הקיבוץ והן רשויות המדינה הנוגעות בדבר עדיין לא נערכו באופן מלא לשינוי התפיסתי של העברת האחריות לקיום הפרט מן הקיבוץ לכתפיו שלו.

בשל כך, אנשים עם מוגבלות, ב"תקופת מעבר" זו, נתקלים בקשיים במיצוי זכויות אשר מגיעות להם הן על-פי דין והן מתוקף הערבות ההדדית החלה ב"קיבוץ המתחדש" (הקיבוץ שעובר תהליכי שינוי).

הוועדה סקרה את אותם תחומים שבהם אנשים עם מוגבלות בקיבוץ אינם ממצים את זכויותיהם או ממצים אותן בשיעור נמוך, וזאת בשני מישורים - מישור היחסים הפנים-קיבוציים ומישור היחסים וההסדרים שבין הקיבוץ והמדינה. הוועדה הציעה פתרונות למקרים אלו ובהם, בין היתר:

במישור הפנים-קיבוצי -
(א) הצעות ליצירת מקורות ובטוחות להבטחת קיום בכבוד וביטחון סוציאלי לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ, כגון: הקמת קרנות שונות, שיוך יחידת מגורים לבן עם מוגבלות שאינו חבר הקיבוץ (בהתאם להצעת החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, בנוסחה כיום; וזאת אלא אם יש לקיבוץ בטוחות מספקות אחרות), מתן הטבות - הניתנות לתוכניות פנסיה כלליות - גם לתוכניות פנסיה מיוחדות המיועדות לאנשים עם מוגבלות ועוד.

(ב) הוועדה המליצה על ייחוס פרטני של הקלות מס במישור המוניציפלי (הנגבה בקיבוץ במרוכז) להם זכאים אנשים עם מוגבלות או הוריהם וכן על הקלות במיסוי הפנימי בקיבוץ (מיסי הקהילה) לאנשים עם מוגבלות.

(ג) הוועדה המליצה על מנגנוני יישום מפורטים ל"תקנות הסיווג" (התקנות ליישום דוח הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים - ועדת בן-רפאל. תקנות אלה, המגדירות את "הקיבוץ המתחדש" ואת הערבות ההדדית הנדרשת בו, פורסמו וקיבלו תוקף במהלך עבודת הוועדה, ביום 19.1.2006). מנגנונים אלו כוללים יישום בדרך של הסכמות (כגון המלצה על הקמת צוות בקיבוץ, בהשתתפות האדם עם המוגבלות ומשפחתו, שיגדיר את צרכיו המיוחדים) והן בדרך של הצעה לתיקוני חקיקה ספורים ל"תקנות הסיווג".

(ד) הוועדה המליצה על מנגנון להעברת כספי פיצויים על נזקי גוף, אשר הועברו בעבר לקופה המשותפת של הקיבוץ, לידי האדם עם המוגבלות.

(ה) הוועדה המליצה על הכללת הגישור כ"דרך המלך" לפתרון סכסוכים, מתוך הכרה בחשיבות פתרון הסכסוכים בדרכי שלום להמשך חייהם המשותפים של הצדדים בקהילה.

ובמישור החוץ-קיבוצי -

(ו) הוועדה ממליצה על תיקון הסדרים הנוגעים להטבות של המדינה בתחום הדיור לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ, שנמנעו מהם עד כה מסיבות שונות המפורטות בדוח.

(ז) הוועדה מפרטת שורת המלצות לתיקוני הסדרים ותיקוני חקיקה בתחום הביטוח הלאומי, בעקבות עבודה מקיפה שערך צוות פנימי של המוסד לביטוח לאומי. יש לציין כי תחום זה, המהווה פרק נרחב בדוח, חייב התייחסות מיוחדת, נוכח העובדה שהמוסד לביטוח לאומי, כרשויות אחרות, מתייחס לחברי הקיבוץ כמי שחיים בקיבוץ "המסורתי", הדואג לכל צרכיהם של חבריו. על כן, הסדרי עבר שונים, כגון גביית דמי ביטוח בשיעור נמוך ומתן קצבאות נמוכות כתוצאה מכך, לא היוו בעיה, כל עוד הקיבוץ השלים את מחסורו של הפרט. כאשר הקיבוץ משנה את אורחות חייו והאחריות לקיום הפרט עוברת אל כתפי החבר, נדרשים שינוי והתאמה של ההסדרים למציאות (בכל הנוגע ל"קיבוצים המתחדשים"), כדי שלא להותיר את האדם עם המוגבלות בקיבוץ מופלה לרעה ביחס לחברו שמחוץ לקיבוץ (ב"קיבוצים השיתופיים" הבעיה המתוארת אינה קיימת).
הוועדה סקרה את ההסדרים הטעונים שינוי והמליצה על הפתרונות המתאימים.

הוועדה המליצה על דרכים להטמעת המלצות הדוח, בין היתר באמצעות הקמת צוות היגוי בראשות התנועה הקיבוצית ובהשתתפות מרכז השיקום של התנועה הקיבוצית, "ברית פיקוח", ועדת הרווחה של מרכז המועצות האזוריות ונציגי הנכים, אשר יפעל להקמת מרכז מידע זמין בתחום זכויות האדם עם המוגבלות והדרך למיצוין, להכשרת בעלי תפקידים רלוונטים בקידום המודעות לבעיותיהם של אנשים עם מוגבלות בקיבוצים ובדרכים לפתרונן, לגיוס התקציבים הנדרשים וליצירת קשר שוטף עם נציגי המוסד לביטוח הלאומי.

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הנחה את נציגי משרדי הממשלה מבין חברי הוועדה לבחון את אופן יישום הדוח ואת נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות לעקוב אחר יישום המלצות הוועדה ולעדכן את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הבאה.