לאיש הסמוי מבגדד

אַתָּה בְּבַּגְדָּד אֵלֶיהָ צָעֲדוּ
אֲבוֹת אֲבוֹתַי
שָׁם נָטְעוּ וְיָלְדוּ
שָׁתוּ מֵי פְּרָת וְחִדֶּקֶל
הֵנִיקוּ תִּינוֹק
רָאוּ אִימְפֶּרְיוֹת עוֹלוֹת לַשָּׁמַיִם
וְנוֹפְלוֹת לַתְּהוֹם


אַבָּא שֶׁלִּי הֵכִין כּוֹס תֵּה מֵאוֹתוֹ הַנָּהָר
מִמֶּנּוּ אַתָּה כָּעֵת שׁוֹתֶה
וְאֵלָיו אַתָּה מוֹסִיף סֻכָּר
וְשׁוֹתֶה מָתוֹק וְגַם מַר

אַתָּה כּוֹתֵב לִי כִּמְעַט בַּסֵּתֶר
אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מִתְּמוּנוֹת הוֹרַי הַמֵּתִים
הַטְּמוּנִים בְּאַדְמַת הַמְּרִיבָה שֶׁשְּׁמָהּ יִשְׂרָאֵל
שֶׁשְּׁמָהּ כְּנַעַן
שֶׁשְּׁמָהּ אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ
שֶׁשְּׁמָהּ הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
שֶׁשְּׁמָהּ פָלַשְׂתִין
שֶׁשְּׁמָהּ נֶאֱכַל לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל הָרוֹבִים.

יַחַד אֲנִי מִתְבּוֹנֵן אִתְּךָ
בַּגְּוִיָּה הַמֵּתָה שֶׁל מַה שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ
וְאֵינֶנִּי קָרוֹב
עַד כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִלְחֹץ אֶת יָדְךָ
לָחוּשׁ אֶת חֹם הַיָּד
כִּי גַּם בָּהּ זוֹרֵם בְּשֶׁקֶט דַּם גַּעְגּוּעֵינוּ
כְּמוֹ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא
כָּבוּל בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת הַזְּמַן
וְכוֹתֵב שִׁיר עַל נַהֲרוֹת הָעֶצֶב הַנִּשְׁקָף בֵּינֵינוּ

וְעַל מְעַט הַשִּׂמְחָה.