למירי האחת והיחידה
הִיא רוֹאָה וְאֵינָה נִרְאֵית. מָסָךְ שָׁחוֹר. הִיא לֹא
שְׁקוּפָה כְּמוֹ צִפּוֹר. אֵיפֹה עֵינֵי
הָרֶנְטְגֶן שֶׁיְצַלְּמוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַשְּסוּעָה
וְאֶת קְרָבֶיהָ הַנִּפְתָּלִים בֵּין צַלְעוֹת הָאֲנִי הַקָּרוּעַ בַּנָּהָר
שֶׁאֵינוֹ זוֹרֵם פַּעֲמַיִם אוֹתוֹ דָּבָר אֵיפֹה
גַּלֵּי הָאוּלְטְרָא סַאוּנְד שֶׁיִּרְאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת
נוֹשְׁמִים אֶת רֵיחַ הָעֶצֶב שֶׁל הֶעָצָב הַחַי בַּמַּיִם
וְאֵיפֹה צִלּוּם הַסִּי. טִי שֶׁיְמַפֶּה אֶת אֵזוֹר
הַקְּרָבוֹת בַּמֹּחַ?
