נאיה בכיתה גימל

נָאיָה נֶכְדָּתִי כְּבָר גְּדוֹלָה
הִיא בְּכִתָּה גִּימֶל
יֵשׁ לָהּ יַלְקוּט עַל הַגַּב
וְדֹאר אֵלֶקְטְרוֹנִי גִ'ימֶל.
אָנוּ בֵּינֵינוּ מִתְכַּתְּבִים
כְּמוֹ סָב וְנֶכְדָּתוֹ אֲבָל אוֹהֲבִים.

אֲנִי מְלַמֵּד אוֹתָה
אֵיךְ מַקְלִידִים בְּשִׁטָּה עִוֶרֶת
וְהִיא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי
אֵיךְ לִקְשֹׁר לָהּ בַּשְּׂעָרוֹת סֶרֶט.
וּכְשֶׁהִיא סוֹמֶכֶת עָלַי בְּלִי בּעָיוֹת
הִיא מַרְשָׁה לִי לַעֲשׂוֹת לָהּ קוּקִיּוֹת.

הִיא נִכְנְסָה לִי לִמְסַךְ הַמַּחְשֵׁב
וְהִקְלִידָה שָׁם סִפּוּר קָצָר
עַל יַלְדָּה שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת כְּמוֹ גְּבֶרֶת.
אַתָּה רוֹאֶה? הִיא אוֹמֶרֶת
יוֹם אֶחָד אֶלְמַד מִמְּךָ
וְגַם אֲנִי אֶהְיֶה כָּמוֹךָ סוֹפֶרֶת.

וַאֲנִי אוֹמֵר לָהּ כְּשֶׁאֲנִי בָּא
לְבַקֵּר אֶצְלָם בַּבַּיִת לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ:
נָאיָה נֶכְדָּתִי, תַּעֲשִׂי הַכֹּל הֲכִי טוֹב
וְקֹדֶם כֹּל תִּהְיִי עַצְמֵךְ.