השבוע יקראו בבית הכנסת את פרשת לך לך. בפרק טו פסוק א.
ושרי אשת אברהם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר. ותאמר שרי אל אברהם, הנה נא עצרני ה' מלדת, בא אל שפחתי, אולי אבנה ממנה. ...ויבוא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה ותאמר שרי אל אברהם, חמסי עליך, אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה. ישפוט ה' ביני וביניך. ויאמר אברהם אל שרי. הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך. ותענה שרי ותברח מפניה... וימצא מלאך ה'... ויאמר לה מלאך ה' הנה את הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל, כי שמע ה' אל ענייך והוא יהי פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו...
בפרשת וירא, יסופר איך גורשה הגר למדבר.
לו אברהם לא היה שומע בקול שרי אשתו,
והיה משכיל לגדל גם את בנה של הגר בביתו,
ישמעאל היה כפוף למרותו ולשליטתו.
כפי שגדלו, בכפיפה אחת, כל 12 השבטים,
שחלקם גם כן היו בנים של פילגשים.
כל העולם היה נראה אחרת, ישמעאל ויצחק היו חיים באהבה,
והיו נמנעים הרבה מדון, מלחמות ושנאה.
