לומדת ולומדת ולומדת
ענווה וצניעות
בפני הגדול מכל.
בפני השם המפורש.
ולא להיות כקורח ובני עדתו,
לויים, אנשים צדיקים
שמעדו מעידה גורלית.
לדעת ללמוד את רוח הענווה.
לדעת להעריך את כל שיש לי.
לדעת שאהבה היא כמו אויר,
אם מישהו נושם לא יחסר לי אויר,
כך אם מישהו אוהב מישהו אחר
זה לא על חשבוני.
לזכור כל רגע, כל שניה
שגם את עלולה למעוד כמוהם
לחמוד את אשר אינו שלך
ליפול אל התהום השחורה
סוחפת אחריך את יקיריך.
זה לא מזמן שהצלחת לעלות משם
מארץ השאול והאובות
ניערת את אבק האפר
מעל נוצות הארגמן
התחלת לחוות את תחיית המתים
לזכור שכל זה ברגע יכול להיעלם
עם מחשבה אחת של זלזול
עם מלה אחת של חוסר כבוד
עם מעשה אחד כפוי טובה.
