לו חלילה לא היית

תקשורת אהובתי, אני שונא אותך!

אני החץ כי את הקשת,

אני פגז כי את תותח,

אני זועם - 'את מבקשת

את נפשי' - את מדפיסה,

אני גוער - 'את מלוכלכת'

את תולה את הכביסה!

את רודפת, את ממלכת

המושלת להשמיץ,

הכל רקוב, מיד כותרת

משפריצה את כל המיץ.

הכל היה כל כך אחרת

לו חלילה נאלמת,

עויינתי הנהדרת

מה יקרת לי, מה נעמת...

צהובה בלי חוט של תכלת,

את מודה לי באדום,

הוי נדן בלי מאכלת,

הוי החבל בלי גרדום.