אם אין אלוהים במקום הזה,
איפה יש?
יש פה ילדים בחיק אימהות
בלב ים, בסירות מבריחים המחשבות
לטבוע כל רגע, לפלוט אל הים
בני ייאוש אחרון לנגד חופים
סגורים.
ואם אין אלוהים במקום הזה,
איפה יש?
יש פה ילדים החופרים בתילי
מזבלות מצחינות בשולי הכרכים
הפוטרים את שבעם באשפות, ואביונים
מצילים מרקב את קליפות המחיה
ורבים ביניהם על נעליים בלות.
ואם אין אלוהים במקום הזה,
איפה יש?
יש פה ילדים הלומדים לחיות
לרגלי יריעות של משי טהור
הנארגים שתי וערב דקים
באצבעות עדינות וקטנות
שלא ידעו מעולם לשחק
בחמש אבנים ובגולות חמדה,
כל אחד ואחת ממכר הוריהם
בפרוטות מחוקות
מדיוקן של בשר ודם.
ואם אין אלוהים במקום הזה,
איפה יש?
יש פה ילדים במדים מסוויאים, מכתפים
קני רובים לוהטים, ארוכים יותר
מגוום המוכה באלות קציניהם
האוסרים מלחמה במי שאינו
משלם את שכרם,
והם נפרעים מן הזאטוטים
שהקדימו אותם בביזת בתי כפר
לפני ששילחו בהם אש
מתופת של סתם.
ואם אין אלוהים במקום הזה,
איפה יש?
אם יש פה ילדים עוללים שאינם מעלים
על שפתותיהם מילים
כמו שמים, וכמו מלאכים, וכמו
רחמים, וכמו אהובי רחומי,
ומכל הבריאה רק הם לא נמנים
עם המתפללים כי איך, ואל מי,
ואפילו על מה כי הם גזולים
מדעת שייסוריהם כואבים.
ואם אין אלוהים במקום הזה,
איפה יש?
הייתי מחריש אילו לא היה,
אבל יש.